[ליצירה]
אהוב עלי מאוד...פשוט קשה לקרוא את זה בלי לשמוע את המקור בראש, המילים נשארות נאמנות למוזיקה גם בעברית...
בקיצור הלוואי וזה יתפוס לערבי קומזיצים עם גיטרה
[ליצירה]
אוקיי
מעניין מה שאתה אומר. זה נכתב במשיכת קולמוס, באותנטיות מרבית, ובלי שיקולים.
ייתכן שאתה צודק אבל אני מרגיש שדווקא הן הטוויסט המעניין. כאילו יש להם תודעה... :)
תודה!
[ליצירה]
רסיסי זרע על דו המשמעות אשר בהן
זה מצויין.
טל, יצירה, פוריות
מבט אל השמים ב-
"וחושבים עליך
וקוראים מפי שמך"
וחזרה אל הנמענת
"ושונאים דמותך."
צלם אלוהים שאכזב בדמות נמענת אהובה.
כך לקריאתי המסוייגת
כי השיר לא מנוקד.
והשיר חזק וטוב.
אמילי
[ליצירה]
לא שאלה אם זה טוב או לא.
פשוט התלבטתי בהבנה שלי את השיר
כי נפתחו בפניי מספר אפשרויות
ובחרתי באחת.
לא שאלה של טוב או לא
שאלה של דיוק. עד כמה אתה מעוניין בהבנת הקורא
זהה ל-מה שניסית להעביר.
[ליצירה]
אני מניח שזה ציני
ובין היתר נועד ללעוג לנתן זך ולפואטיקה שלו. לי אין בעיה עם זה :)
לא הבנתי מה זה המשפט שבהמלצה " ואותי כפתו בעוצם זעמם" וגו', ומה הקשר שלו לשיר. אשמח להסבר !
[ליצירה]
אוקיי
מעניין מה שאתה אומר. זה נכתב במשיכת קולמוס, באותנטיות מרבית, ובלי שיקולים.
ייתכן שאתה צודק אבל אני מרגיש שדווקא הן הטוויסט המעניין. כאילו יש להם תודעה... :)
תודה!
[ליצירה]
מקסים
המיוחד הסוף המרגש עד צמרמורת: ב"לכל איש יש שם" היא לא הזכירה את השירים, וחתמה בכך שהמוות נותן שם, ואילו אתה בוחר לומר עליה, למרות ההקשר של מותה, ששמה ניתן לה על ידי שיריה. נפלא.
ובכלל, רשימה מאד יפה ומקיפה, שגרמה לי לגשת למדף אל ספר שירי זלדה שמעולם לא עיינתי בו ביתר עיון, ולקרוא בו רבות. אכן איכויות רבות גלומות בו.
כה לחי.
ארז.
[ליצירה]
מהמם
פשוט קטע מקסים ורק עכשיו כשקראתי את התגובות נדהמתי יותר לגלות שהכותב אינו כותבת ואינו מיה ואין נועם...
באמת יפה, רומנטי, וכמו שמישהי כתבה, כל כך מקסים שהייתי בטוח בשלב מסוים שזה שקט שלפני סערה ושהחתן ימות בפיגוע ירי בכביש 443 רגע לפני החופה.
איזה כיף שיש גם סיפורים עם סוף טוב.
לי אישית יש טראומת-מקווה לא קטנה אבל נעזוב את זה, אולי הקטע היפה הזה קצת ריכך אותה.
תודה.
[ליצירה]
יופי !
רק הייתי משנה קצת את החלוקה לבתים. מצא חן בעיניי מאד המבנה הקודם של סטרופות קצרות, צמדי שורות כל בית, עמיחיִי כזה. כלומר מפריע לי פתאום הגוש הזה באמצע השיר ה"רזה". לכן:
ובכל פעם שהרכבת עוברת
פסיה- מוחספסים, אינטימים, ריקים.
ידיי החלקלקות- מפספסות אותך (*כאמור מעדיף סדר מילים זה)
ושוב בך איני אוחז.
ההסתכלות למעלה, מעלה בי רגש אחד קטן.
קנאה. ושוב את. ושוב. אני. ואת.
רבים.
[ליצירה]
גיל היקר
שמחתי לראות שיר שהוא יותר משלוש שורות :) כי כך מתאפשר לבטא יותר, וזה אכן טוב.
כמו כן, המחווה הלוינית שעשית במודע או שלא - משעשעת.
רק חבל שהחרוז בסוף לא עובד - בחינה במלרע וגליוטינה במלעיל. אלא אם כן זה מכוון לצרום, הייתי מחפש משהו אחר.
ארז.