ודומה כי חיי
(לאחרונה),
כמו כתובים על נייר.
בכתב רצוף
שורות שורות
של מטאפורות.
ואני?
קוראת,
מחפשת שם בפנים
את חיי.
היא טובה מאוד, המשוררת הזאת.
ואיפה את?
קודם כל, ברכותיי לי על השתייכותי לקליקה, מעולם לא ידעתי שאני משתייכת לאחת כזאת... (:
כשכתבתי שם (..) על ביקורת וסינון, התכוונתי בעיקר לדברים שהם ממש שליליים. נכון שיש יוצרים טובים יותר וטובים פחות, וגם לטובים פחות יש מקום כאן בינינו (אני מחשיבה את עצמי ביניהם, אגב...). אבל יש דברים שהן מבחינה אומנותית והן מבחינת תוכנם, ממש לא שייכים לכאן. ובין הדברים האלה נמצאות גם יצירות מדהימות, אגב...
מ צ ו י י ן
ואת זה אני אומרת בלי להיות בקליקה שלך (...)
אני גם לא חושבת ש"ביקורת" לכל יוצר או יצירה נאמרה פה.
יש יוצרים שטוב להם עם מה שהוציאו מתחת ידם.
ולגבי עצמי... ובכן...
רבות הפעמים שאני חשה בדיוק כתחושות הנ"לו (להבהרה למילה הנ"לו- אני מפנה את כולם למילון העיברית של מישי, למעלה משמאל, בכפתור הצהוב...)
קבלי ח"ח מתקרבת, זה בהחלט נהדר.
סוערה-פנסאית-פלורנס...
[ליצירה]
...
קודם כל, ברכותיי לי על השתייכותי לקליקה, מעולם לא ידעתי שאני משתייכת לאחת כזאת... (:
כשכתבתי שם (..) על ביקורת וסינון, התכוונתי בעיקר לדברים שהם ממש שליליים. נכון שיש יוצרים טובים יותר וטובים פחות, וגם לטובים פחות יש מקום כאן בינינו (אני מחשיבה את עצמי ביניהם, אגב...). אבל יש דברים שהן מבחינה אומנותית והן מבחינת תוכנם, ממש לא שייכים לכאן. ובין הדברים האלה נמצאות גם יצירות מדהימות, אגב...
[ליצירה]
מצויין.
מ צ ו י י ן
ואת זה אני אומרת בלי להיות בקליקה שלך (...)
אני גם לא חושבת ש"ביקורת" לכל יוצר או יצירה נאמרה פה.
יש יוצרים שטוב להם עם מה שהוציאו מתחת ידם.
ולגבי עצמי... ובכן...
רבות הפעמים שאני חשה בדיוק כתחושות הנ"לו (להבהרה למילה הנ"לו- אני מפנה את כולם למילון העיברית של מישי, למעלה משמאל, בכפתור הצהוב...)
קבלי ח"ח מתקרבת, זה בהחלט נהדר.
סוערה-פנסאית-פלורנס...
[ליצירה]
...
גם אהבתי (למרות שאני לא משוכנעת שהמסר בסוף היה הכרחי... [עזבי, אני מושפעת מהסמינריון, טחנו לנו את המוח עם שאגות "אל תגידו את המסר א-ף פ-ע-ם!!! זה מיותרררררררר!"]).
וגם רציתי להגיד, שתסתכלו כמה יצירות יש באתר כרגע.
מגניביישן.
[ליצירה]
...
בגלל זה אמרתי שזה אחלה, והתכוונתי לזה.
כי... זה ממש תלוי באיזו גישה באים לכתיבת שירים.
הגישה הראשונה- כתיבה כדי לפרוק, כדי להתבטא, כדי להוציא על הנייר את מה שעל הלב.. וכו'. זאת יכולה להיות גם כתיבה שמעבירה מסר, אבל המטרה העיקרית היא להוציא, לפרוק.
הגישה השניה- כתיבה אומנותית. נכון, בכתיבה אני מבטאת את עצמי, אבל בצורה מוקפדת. אני מכוונת את הכתיבה לקהל, לא פחות מאשר לעצמי. ולא רק ל"סתם קהל" (במרכאות, כי אין דבר כזה..), אלא גם לקהל שמבין בשירה מבחינה מקצועית.
כמעט תמיד מתחילים מהראשונה, יש כאלה שמאמצים גם את השניה... אבל להישאר בראשונה זה לגיטימי לחלוטין.
[ליצירה]
...
יש לה כמה וכמה "צרים", אבל אני כיוונתי לשיר הנ"ל:
---
תלולית החול שמש רוותה
על תלולית החול- אני ואתה
ובלב-
אושר שליו.
חצאי צבעים, חצאי קולות
לא צריך לשאול, לא צריך לענות
הבט, הקשב.
העבר ידך על חלקת שערי.
בלב-
אושר שליו.
צרי.
[ליצירה]
אני חושבת שדווקא אפשר להבין מפה המון דברים.
נכון, זה הצריך קריאה שניה ושלישית,
אבל אני חושבת שהבנתי.
זה יפה,
אם כי אני מעדיפה את הכתיבה הפחות מאופקת שלך.
תגובות