הרגעים כבר חלפו--
בשבילי הם חרוטים עמוק
באוויר, בריחות, בשלכת.
עצם העובדה שמישהו מבין אותי
יודע אותי
גורמת לי לחשוב
שאולי, אחרי הכל
אני לא כזאת מתוסבכת.
*מתקרבת *
-
בת 20.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] .. אכן. אוני כבר מזמן חושבת שהאתר הזה צריך לעשות חשבון-נפש רציני. ושצריך הפוך אותו לאתר הרבה יותר אליטיסטי וסלקטיבי. מה לעשות, רק ככה הוא יהפוך (יחזור להיות..) איכותי. ואם זה אומר שלא יאשרו גם יצירות שלי, אני מוכנה לקבל את זה. [ליצירה]
- [ליצירה] .. יש לי דווקא המון מה לענות, השאלה אם אתה רוצה לשמוע (במובן האמיתי של לשמוע). [ליצירה]
- [ליצירה] .. הראני נא את כבודך.. יפה (אם הבנתי נכון). [ליצירה]
- [ליצירה] ... הוא יבוא. הוא תמיד בא בסוף. --- וכתבת את זה טוב מאוד. רק הערה קטנטנה.. בבית הראשון, אחרי "ואי שם אויב"- לא הייתי שמה פסיק. [ליצירה]
- [ליצירה] .. גדול. העלה חיוך על שפתיי :)) [ליצירה]
- [ליצירה] ... כדי שיאשרו לי את זה ב"במה", הייתי צריכה לכתוב מתחת לשיר, מאיפה לקחתי כל ציטוט / פראפרזה על ציטוט. לדוגמה: זו אני בו, אני בו / באלפי ציפורי שותקת- פראפרזה על "בגני נטעתיך" של רחל. [ליצירה]
- [ליצירה] ... אוקיי, אוקיי. זה דבר ידוע, שאני מבינה מהר כשמסבירים לי לאט (:. [ליצירה]
- [ליצירה] ... עדי, אני מכירה את ההרגשה של לחכות שמישהו יבוא ויאסוף אותי, אבל לא תמיד זה קורה, ולא תמיד מתי שאנחנו צריכים. לפעמים צריך פשוט לקום ולאסוף את עצמנו, כי אף אחד אחר לא יעשה את זה בשבילנו... שנה טובה ומתוקה שתהיה, כתיבה וחתימה טובה. [ליצירה]
- [ליצירה] ... ואת הבטחת לבוא אלי לשבת! [ליצירה]
- [ליצירה] ... חזק וחותך ומדמם. כמו פצע פתוח. (והשם שנתת ליצירה, כשהוא מתחבר עם הבית האחרון... וואו). [ליצירה]
תגובות