לִקְפּוֹץ לַמַיִם רִאשוֹן
לְהַטִיל סָפֵק
זֶה תָּמִיד יָכוֹל לִהְיוֹת
נַחְשוֹן
אוֹ עֲמָלֵק
ניצן ופרח
-
אני בן אדם. הפתעה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] חמוד מאד ומעלה חיוך... הייתי שמחה לראות את השיר הזה חרוז. מה דעתך? [ליצירה]
- [ליצירה] יופי כובש של תוכן משולב בכתיבה מקסימה, היו הגורמים ללחיצה הגורלית שהוסיפה יצירה זו אל רשימת האהודות עלי. [ליצירה]
- [ליצירה] כמעט מצוין. זאת אומרת- תפיסה מעולה, שכמעט כמעט מצליחה לחפות על זה שהתמונה ממש מטושטשת, כנראה בגלל שצילמת מאד מקרוב בלי לתאם איתך את הפוקוס, והתאורה גם גבולית (אם התמונה היתה ברורה אז הייתי מצליחה להחליט אם זה שרוף מדי או שאני דווקא אוהבת את הבוהק על העכביש והקורים..) [ליצירה]
- [ליצירה] וואו, מעולה. הייתי מצמצמת את השימוש בסימני שאלה - אבל זה עדיין שיר נהדר. [ליצירה]
- [ליצירה] אני כבר לא מופתעת מה"וואו" שיוצא לי בסוף. זה פשוט חלק אינטגרלי מהסיפורים שלך. [ליצירה]
- [ליצירה] תחושה דומה למה שהרגשתי השבוע, בחתונה של חברה. וכתוב מעולה. בקרוב אצלך.. [ליצירה]
- [ליצירה] למה לא? רק לקומוניזם אווילי אפשר לנסות למצוא צידוקים? [ליצירה]
- [ליצירה] יפה. קצת קשה לי עם הקטע הזה, כי למרות שהוא מביע הזדהות - הוא כתוב בגוף שני, מה שגורם לתחושת ריחוק. חסרה פה ההבנה שזה לא "הם" שסובלים (ו"אנחנו" הרחוקים אך מזדהים) אלא בעיה _לאומית_, של כולנו. (כשכואבת היד, היא לא כואבת בנפרד מהגוף..לכל הגוף כואב!) ההבהרה מיותרת לדעתי.. [ליצירה]
- [ליצירה] הסבר קצר: זו הגרסה החזותית לשיר שלי - כמו חמנית. תמי, תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים בעיני. [ליצירה]
תגובות