אורך חיינו הוא כאורך הזמן בין מחקר המנבא את מותנו הקרוב ובין המחקר המוכיח בדיוק את ההפך.
מחקרים (פרדוקס במשפט אחד)
אורך חיינו הוא כאורך הזמן בין מחקר המנבא את מותנו הקרוב ובין המחקר המוכיח בדיוק את ההפך.
אורך חיינו הוא כאורך הזמן בין מחקר המנבא את מותנו הקרוב ובין המחקר המוכיח בדיוק את ההפך.
יורם תומר
-
גימלאי, בוגר מתמטיקה ומדעי המחשב
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] השיר הזה הוא הוכחה חותכת, ש-"מחברת השירים שלך איננה צחיחה". יש בו תבונה רבה, מהולה ברגישות. יש אנשים שפויים בהחלט, שמרשים לעצמם הרף-עין של חוסר שפיות לכתיבת שיר. שווה לנסות. בכל אופן השיר מוצא -כן בעיניי ואקרא עוד מפרי עטך . בהצלחה. [ליצירה]
- [ליצירה] מצטרף למחמאות של קודמיי. השיר כתוב נפלא ולא מצאתי פגם כל במקצב (ראי הערתי בשיר "כשהגשם שב" ) . אני מאוד מקווה שההרגשה של "התנפצות על המזח" איננה ביטוי למשהו מדכא של "אחרית מתקרבת" . [ליצירה]
- [ליצירה] לאלמונית שלום, השיר מצטיין בכך שהוא שיר שצריך לקרוא אותו שוב ושוב וכל פעם למצוא דברים חדשים לחשוב עליהם. באשר לתוכנו, אם הבנתי אותו כראוי, אני בדעה שללכת בקוים עושה אותנו "צרי אופק". פעם כתבתי על חבר שלי, שהיה חקלאי שיר שהתחיל במילים: "האיש שהלך בשדות אך מעולם הלך בתלם......." בשביל להגיע לתחנה שלך, שנמצאת באופק, צריך לחרוג מקו החוף ולשוט במרחב. כיוון שגילי מופלג אני יודע שאפשר להחליט לצאת למרחב גם כשיש סערה (בעיקר בתוכך פנימה) ורצוי גם בגשם שוטף ומטריה שבורה. תני לגשם לשטוף את דמעותיך במקום לבכות יחד איתו. קו החוף הוא תלם ישר, כמו גם הכביש שיש לו סוף. אני מושיט לך יד כדי לגרור אותך החוצה מהקווים הצרים וזה יעשה אותך אמיתית. ולסיום, תמשיכי לכתוב, כמו שאומרים "יש לך את זה" [ליצירה]
- [ליצירה] תשובה לצחית קיבלתי את הערתך ואתקן בהתאם יורם [ליצירה]
- [ליצירה] מזכיר את "שירת סלוייג" במחזה "פֶר-גינט" של איבסן. כמו שתבתי פעם: "אהבות אינן מתות" [ליצירה]
- [ליצירה] לאביב וסתיו שלום, כדרכך מיני אז: פשוט, אסטטי ונוגע ללב. לשיר אהבה צריך לכתוב את מילים היפות והנוגעות לכותב ולקורא בלווית הדימויים הציוריים שנתת. יופי (-:). [ליצירה]
- [ליצירה] מעוז צור יקרה, ראשית, נאלצתי לקרוא את השיר פעמיים, כי רק בסוף הנבתי ש-"מעו" הוא שם של אישה.. שנית מצא-חן בעיניי איך נראים חיבוטי תקשורת עם אהוב מנקודת ראות של אישה. בהקשר לכך אני רוצה לצטט לך שיר שכבר פירסמתי כאן שמציג את היסוסים שלך מנקודת ראות של גבר: בנק אוצר המילים הַשְּׁתִיקָה שֶׁהֱעֶנְקְתְּ לִי הִנָּה הַלְוָאָה לִזְמָן אָרוֹךְ לְלֹא מוֹעֵד הֶחְזֶר וְעִם עֹמֶס נֶשׁךְ כָּבֵד. הַמִּלִים שֶׁמָּשַׁכְתְּ מִפִּי מְהַוּוֹת מְשִיכַת-יֶתֶר. כְּכָל שֶׁתַּמְשִיכִי לִשְׁתוֹק אֶזְדָּקֵק לְיוֹתֵר מִלִּים. לַמִּלִּים אֵין הַנָּחוֹת לַשְּׁתִיקוֹת יֵשׁ מְחִיר. בתקווה שגם את תראי כמוני איך הדברים קשורים. על טוב יורם [ליצירה]
- [ליצירה] אינני אוהב השמצות.... תמי, מנסיוני: אין צורך לשלוח את המכתב. תקראי אותו לעצמך שוב, תזכרי מה רצית לומר לו, ואחר-כך בשיחה פנים אל פנים (עם "חיבוק" חזק), תדברי על ליבו ותתני לו להרגיש, שאוהבים אותו. כפי שכתבת: "אני מתחננת! קח ממני את הכוחות שאתה צריך!" זה ביטוי לאהבה ולחיזוק. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה להפליא :) כן! השקט הוא הכלום שמכיל את הכל , ומה עוד נוכל לבקש. [ליצירה]
- [ליצירה] פוצקית , אני חשבתי קצת אחרת: מה דעתך למשל על: "אור בקצה המנהרה" או אולי: "מגדלור בקצה המנהרה", זה הדימוי שעלה לי בראש מהתמונה הזו. בכל מקרה אהבתי אותה. תודה ליוצר/ת [ליצירה]
תגובות