הלילה שלי -
אלפי מחשבות,
מאות זכרונות,
עשרות רגעים
וכמה געגועים.
הלילה שלי -
שלושה כוכבים
ומעט אהובים,
חלומות נשגבים
ואחד אלוקים.
הלילה שלי -
אינסוף עתידים אפשריים
ותקופות שאבדו כאיים בודדים,
סימני שאלה, סימני קריאה
ואחד - אתה.
[ליצירה]
דוד, למה אתה מתעקש
להתווכח איתי, יקירי?
הרי בתגובתי אליך כתבתי מפורשות, שאיננו עושים בריחה זו מתוך מודעות!!!!
ואין לי אלא להפנותך שוב לפיסקה השניה בתגובתי אליך, לעיל.
זאת ועוד, אף אדם שבוחר לברוח - אם הוא עושה זאת מתוך מודעות, זכותו המלאה, ואם הוא עושה זאת שלא מתוך מודעות, גם זו ודאי זכותו, ויש לו ודאי סיבות נכונות לכך, אלא שהוא אםילו אינו מודע לבחירתו.
[ליצירה]
אכן, ענק!
כמה שזה מצחיק, ככה זה נכון, לצערי.
ואני חולקת על סוערה, במחילה, מאחר והקטע הפסיכוסופי הזה - מנסיוני - שמור בעיקר לגברים. אנחנו, הנשים הסתגלניות להפליא ממהרות להפנים את האמת הכואבת, שנסיך - שלא לדבר על סוס לבן - אינו קיים. הגברים, בחלקם הלא קטן, מסרבים, פשוט מסרבים, להפנים שכנראה אין סינדרלה/רפונזל/שלגיה, ומצפים לזבנג שיכריע את ליבם הדואב ממבט ראשון.
אבל זו טענה שאני יודעת כי היא טעונה ביסוס אמפירי.
אשוב למעבדה, ואנסה לבססה.
כך או כך - גדול!
[ליצירה]
אאאאאאאאאאהההההההההההחחחחחחחחחחחחחחחח!!!!!!
ניסיתי לאיית את הצליל שיצא לי מהפה למקרא הקטע, אך יצא לי רק בערך...
מפלח את הלב, את הנשמה.
כל כך קצר, וכל כך מפלח.
לאהודות!
[ליצירה]
ואני בכלל תוהה
אם הם אכן נחנקים על ידי העניבות.
אני אישית מתקשה להאמין שלאורך זמן היו מתמידים בזה, אם היו רק נחנקים.
אני חושבת - שמעוות ככל שזה ייראה לאחרים - הם מפיקים סיפוק והנאה.
כאילו, כזה, ז'תומרת - מה אנחנו כבר באמת יודעים על עולמם הפנימי? מי שמנו?
רעיון חמוד, אך המסר לא מקובל עלי. במחילה.
תגובות