נשאת אותי
ואמות כשתמות
ושוב לא אדע מגע שלך.
קרן אור בלילה אפל
מבעד לחלון סגור
משכת אותי ממרחק,
עתה הולכת לבדי
ומחנק.
אומרת את שמך ברחוב
והגשם שוטף מילים
וגם אם תרצה לא תשמע
אמות לפניך.
[ליצירה]
לא יכולתי שלא...
אני ....כמעט ללא מילים, אני קוראת מילה מילה , משפט משפט והדמעות לבסוף יצאו.
ריגשת אותי, צר לי על הכאב העמוק הזה.
מדהים איך שתארת וכתבת את הדברים הללו.
תהי חזקה אושרת.
תגובות