ידיך ולבך היו לי
כרשת של ציידים,
כדור ששתיתי אתמול
הרדים כאבי.
שבויה ב"משחק הכבוד"
אי ויתור
ואי צדק
הפצע נפתח מחדש.
האבנים כבר הספיקו לשמוע
את הבכי
ואת הלחשושים,
נפלתי לתוך הרשת
ואין יכולה לצאת.
[ליצירה]
רציתי לומר...
שהשיר הזה כל כך נגע לי, תחושה שאני לא ממש יודעת להסביר אבל הוא פשוט גרם לרשרוש בלב, שיר שכביכול פשטני אך מדהים- לטעמי.
אהבתי נטע.