[ליצירה]
חחחחחחחחחחחחחחחחח
זה היה מצחיק ;-)
אם אני אתחיל לספר אני לא אגמור...
פעם נגסתי בשוקולד מבונבוניירה - בביס אחד אכלתי חצי ממנו, ותוך כדי לעיסה הצצתי בחצי השני וגיליתי תולעת שמנה, לבנה וחיה - זוחלת בו..
תתארו לעצמכם מה היה קורה אם הייתי אוכלת קודם את החצי השני..
או רבע..
ובכלל, יש לי כשרון למציאת חרקים באוכל.
בחתונה אחת לא היה לי מה לאכול, עד הקינוח, שאז אבא שלי הביא לי קצת אגוזים. אכלתי אותם אחד אחד, ואז - תוך כדי אכילה - גיליתי שבדיוק מתחת למקום עליו האגוז היה מונח, יש תולעת!!
ובחתונה אחרת הצלתי את כל השולחן שלי מאכילת שרצים בכרובית (מסקנה: קנו רק חסלט!)
וזה עוד לא הכל..
אני אומרת לכם, יש לי רדארים לחרקים...
[ליצירה]
קראתי את היצירה מזמן ולא הגבתי.. אני מגיבה עכשיו.
יאיר - איך אתה מצליח לכתוב כאישה בצורה כל כך מיוחדת, אין לי מושג. מורידה את הכובע.
הסיפור עצמו יפהפה, ובמיוחד כשמבינים את הרמיזות שמסוכמות במשפט האחרון. אבל אולי הרמזים דקים מדי.. היתה לי התלבטות אם אני אכן מבינה כמו שצריך את מה שקרה...
מקסים.
[ליצירה]
חלק מהדברים שלך נכונים, וחלקם לא.
רעיון החמלה והאהבה - מקורו בנצרות.
אלוקים הוא גם מידת הרחמים, אך גם מידת הדין.
ואת הפירוט אני חושבת שאני אשאיר לגמלו...
תגובות