[ליצירה]
מעניין היה לקרוא את השיר שנית לאור הסברייך.
נראה לי שאין סתירה בין כוונתך לבין הפרוש שלי. יש אולי הדגש בנקודות שונות. אולם כפי שכתבת וכתבה גם אמילי, הקורא מפרש את היצירה בדרכו שלו. ד.ה. לורנס חזר ואמר:
Never trust the artist, trust the tale
באשר לשאלתך - היכן המציאות, שם או כאן ?
נראה לי שזה תלוי בנקודת ההשקפה האישית של כל אחד.
תודה על ההסבר.
[ליצירה]
נראה לי שהדובר הוא גבר המתקשה לגבור על יצרו וחושק באישה יפה למרות הצוו האוסר זאת עליו. על כן הוא מסתיר את תשוקתו ומתבייש בה ואינו זוכה לאהבתה כי היא אינה יודעת דבר על רגשותיו.
בבוא יומו, יתן את הדין על כך, אולם גם לו יש טענה אל בוראו: מדוע זה ברא נשים יפות והעמיד אותו בנסיון ?
במה ניתן להקל על יסוריו של הדובר ?
הידיעה שללא סבל לא היה מצליח לכתוב שיר כה יפה
יכולה להקל עליו מעט. כדבר השיר הידוע: אין אהבות שמחות.
[ליצירה]
[ליצירה]
איתך בכל מילה. מזכיר לי את הפזמון בשיר של ז'ק
ברל.
בתרגום חופשי: אני רוצה שיצחקו, אני רוצה שירקדו, אני רוצה שישתוללו כמו מטורפים כאשר ישימוני בתוך הבור.
[ליצירה]
כאחת שחוותה לינץ' וירטואלי, אני מבינה לליבך ומבינה את כעסך.
יחד עם זאת, התאור יפה ומפתה וזאת, אני משערת, היתה כוונתך - להראות את הפיתוי שבהתמכרות לעולם שכולו מעין פאטה מורגנה.
וכן, אני מסכימה עם אמילי. זהו בהחלט שיר.
אהבתי.
תגובות