יונה לבנה וצחורה
הופכת לנץ טורף,
נעה ליד המחוג הדק
המפריד
בין שעה שתים עשרה
לשעה אחת.
עוברת הקטבים
בין הקור לחום
בין אור לחושך
בין אורו של נר
המבדיל
בין קודש לחול
בחיים
בין ליברליזם נאור
לחשיכה רודנית
מבדיל
אך פרומיל אחד
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
שירה משתבחת!
זוכרת-כפות הרגליים וההליכה בחול היפ מעלים זכרונות של הליכה לאחור, ממש כשם שכפות הרגליים בחול הטובעני חוזרות קמעא אחורה...
הלב כמו גל כחול-המיית הלב דפיקות המשברים אלי חול, הים הסוער המלא ניגון וגעגוע ואהבה ובתוכו מחשבות מחשבות כדגים רוחשים.
מנגינה-כאן באה לידי ביטוי המנגינה שאינה נראית על ידי שוכני היבשה אלא בצורת צדף, קונכיה שבהיותה בים הייתה כשירת סירנה בוקעת מבין סאון המעמקים, דגים ויצורי ים רוו נחת מבין הנעימות.
אך כאן ביבשה, כשהדובר כותב את שירו -הוא מזהה את הצדפה עם המנגינה שהיא הייתה פעם.
מנגינה שהפכה לצדף
[ליצירה]
--
ואל תשכח את האטרוסקים שהם אבות הרומאים.
למדתי קורס "סקירת תולדות האמנות" והמרצה אמרה כי כמה חוקרים טוענים כי מקורם של האטרוסקים הוא שמי (הערה שלי: אולי מבני אדום....)
תגובות