[ליצירה]
שלכת יקרה מאוד!!
לא אחד ולא שניים דיברו על כישרון וכו... אז אני לא מבטלת את כישרונך אין ספק כי הוא קיים,אך ברור לי שלא הדימיון הפרוע יצר את שורות הכאב הללו כאשר כל שורה במסך היא דמעה אצלי, הקוראת.
הגדולה האמיתית בעיני, היא היכולת לשים את הדברים על הכתב ועוד יותר מכך, לפרסם אותם.
כל כך גאה בך!!
כיסוף.
[ליצירה]
קשה לי להחליט מה אני אוהבת יותר,
את פרי יצירתך או את התגובות שאחרי,
אני מניחה שכל אחד בפני עצמו ובדרכו אהוב עלי מאוד.
ואתה יודע מה? אם הייתי אני בחלומי מגיעה לדרך פרויד, בודאות זה היה מסתיים רע מכך.
אך בחרתי לי דרכים חלופיות ומאז, הנפילה משיא לשפל, כמוה כדאיה קסומה, ובתופעת הפוסט התרסקות, אני נלחמת בנשק האהבה.
[ליצירה]
[ליצירה]
מצטרפת לכל קודמי.
את פשוט מגדילה לעשות.
כייף.
[ליצירה]
כן, מתגובתו של שי, אני מבינה שהתנסחתי לא מדוייק.
חוזרת ומדייקת, כשכתבתי בהתחלה, כוונתי היתה בחלק הראשון, כולו כמכלול סוער. אך ללא ספק קיימת ההדרגתיות. הוא בעיני מן קפיץ שמכווצים אותו בכיוון סילסולו. מתחיל להתכווץ ולהתכווץ עד שכבר אי אפשר... אז, פורץ גבולותיו לכל עבר.
[ליצירה]
משקל מילים חרוזים אני מנסה לחשוב על כל ככגדרות האלה והן הופכות בעיני כל כך שוליות!!! זה פשוט מדהים!
כולי קנאה..(סופרים כמובן....) (:
וגם ואולי במיוחד האותיות הקטנות.
[ליצירה]
תודה עומר! הסיבה שלא כתבתי?.... בעצמי אין לי תשובות. אני חושבת שזה כמו הריון אצלי, תשעה חודשים, צירים לידה, מה שכן, לרוב אני יולדת תיאומים ומעלה... סוג של נחמה...
וחוץ מזה, מי שמדבר! אני כבר צמאה ליצירות משלך. כבר הרבה הרבה זמן לא זכינו לכזאת...
תגובות