[ליצירה]
כן, מתגובתו של שי, אני מבינה שהתנסחתי לא מדוייק.
חוזרת ומדייקת, כשכתבתי בהתחלה, כוונתי היתה בחלק הראשון, כולו כמכלול סוער. אך ללא ספק קיימת ההדרגתיות. הוא בעיני מן קפיץ שמכווצים אותו בכיוון סילסולו. מתחיל להתכווץ ולהתכווץ עד שכבר אי אפשר... אז, פורץ גבולותיו לכל עבר.
[ליצירה]
וואי, התקופה הזו עושה לך את זה כל שנה מחדש מה.... בכל תקופה כזו אתה "מפציץ" את העולם בעוד יצירה עצומה שלך, כאילו אגרת אותה במשך כל השנה בפנים. והיא, כשנתנו לה את האפשרות לצאת, עשתה את זה במלוא הודה והדרה...
השנה עוד לא התחילה ואני כבר מחכה לתחילת השנה הבאה... שנזכה לעוד אחת מופלאה כזו שלך... :)
נעתקו מילותי.
תודה.
כיסוף.
[ליצירה]
כוכב יקר וגאון למדי..
המח שלי לא עובד ואני מניחה שלעולם לא יעבוד באותה צורה מבריקה ששלך עובד..
כשקוראים את הפירוש שלך לכל הסיטואציה, זה עושה את כל העניין מרתק יותר אך לצערי הדברים הרבה יותר פשוטים. שיר מגירה פשוט ומעט ישן מתקופה פחות נעימה.
אבל אתה יודע מה? יכול להיות שבתת מודע התכוונתי לדברים!
(כן, בטח...)
תודה רבה רבה!
[ליצירה]
הוי אופטימית, הלוואי שהייתי יכולה להגיד שצדקת.
אבל לא. אני לא מרגישה מהשיר שהיא למדה, לעיתים אנחנו שמים לב רק לארבע אמותינו ולא רואים שבדרכינו הביתה עבר ילד מתוק בעל חיוך של קסם, חתול פוזל שיכול לעשות את היום, התחלת פריחה של אמצע החורף, שמיים בצבעי נדירותם יפים כמו שרק הם יכולים להיות, קרן שמש מאוחרת..
אבל מה שכן, לנו בטוח השארת נקודה למחשבה, וזה, ודאי חיובי ואופטימי... :)
תגובות