ניסית להסביר את ההבדל בין נאלם לנעלם
ואני אומרת ש
מה זה כבר משנה
אם בין כך ובין כך אתה לא כאן
כיסוף וכישוף
-
איזה פלא טומן בחובו הרגע הבא?
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] נעמה יקרה, כבוד לי להגיב ראשונה ליצירה הכל כך עוצמתית הזו ומצד שני אני תוהה איך לא הגיבו עד עכשיו. קראתי אותה ועדיין קוראת שוב שוב והיא צובטת. כואבת. לא. זה הרבה יותר עמוק, היא מכווצת משהו בפנים, טעם מוכר... השורה האחרונה מעט לא הסתדרה לי, התסברי את אוזני/עיני? [ליצירה]
- [ליצירה] לא יכולתי להתאפק מלקרוא פעם נוספת, ולא יכולתי למנוע את הצונאמי הצפוי בבטן שלי מלהשתולל. אתה גאון! כל פעם מחדש. פשוט גאון. [ליצירה]
- [ליצירה] זה מדוייק ונפלא! עשית לי כ-זאת תחושה של טיהור... [ליצירה]
- [ליצירה] הצלחת בצורה נפלאה לתאר את כל הסיטואציה בשפתו של ילד, מצאתי את עצמי מדמיינת את כל הסיטואציה כאשר ילד בגילאים שבין חמש לשבע מתרוצץ לו בתרחישים.. מדהים איך אחרי כל השנים שעברו הכל כל כך חי עד כדי להיטיב לתאר אחד לאחד. רוגשתי וחוייכתי! [ליצירה]
- [ליצירה] עצום. [ליצירה]
- [ליצירה] אני חושבת שזה מקסים, והמילים שלי לא מגיבות, אבל הלב כל כך כן! רוגשתי! [ליצירה]
- [ליצירה] מאיפה זה בא לך??? מטרנה פרימיום?? כבר כתבתי בעבר שאתה מפזר לעברינו רסיסים של גאונות. אבל זה כבר רחוק מלהיות רסיסים. זה כבר ברקים רעמים סופות. או שמא ריטות קטרינות וסטנים?... תמיד טענתי ואטען שהההכל מתחיל ונגמר באהבה. הכל. [ליצירה]
- [ליצירה] הררית יקרה, אני נלחמת בלפתוח את העיניים חזק חזק בכדי שאצליח לראות את שאני כותבת מבעד למסך הדמעות. מופת. פשוט מופת. קראתי שורה אחר שורה, סיימתי והתחלתי שוב מההתחלה. רוגשתי, צומררתי, כמהתי. השיר הזה בעיני כנבואה. כחזון. אומרים, שכשהקב"ה נותן למשהו הארה, זה חיוכו של הקב"ה לאדם. את כל כך מבורכת שזכית לחיוך כל כך עצום. תודה תודה תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] הפעם זה לא רק גדש את גרוני.. זה עלה גם לאיזור העיניים ומחוצה לו... אמן. [ליצירה]
- [ליצירה] ערוגה, תודה גדולה. ילד, אינסוף תודות. זה יפהפה וכל כך נוגע. [ליצירה]
תגובות