[ליצירה]
תודה כוכב, אני מניחה שאין ברירה... מנסה לקבל את מילמולי באהבה...
סתיו-
אני לא חושבת שהבנתי את ההערה. ה"את" מנוקד בצירה. זה ברור יותר? או שעדיין...?
דעה-
זה או שמתחברים להרגשה, או שלא. אין על מה להתנצל.
הדס וכולם-
תודה.
[ליצירה]
סליחה על ניצול השיר למטרות אחרות,אבל:
מחר,יום רביעי,כ"ג תמוז(,7\19 )יתקיים מפגש צורה בגן הורדים שבירושלים (ליד הכנסת)בשעה 18:00
אנא אשרו הגעתכם במהירות האפשרית (עוד הערב)
כדי שלא נאלץ לבטל את המפגש...
(לאישור הגעתכם בפורום:כשנכנסים לחלון שנקרא "פורום" כתוב בתחתית העמוד "הודעות אחרונות בפורום"-הכנסו לקישור של "מפגש גיוס" בעמוד 2.)
[ליצירה]
חחחחחחחחח אני מדמיינת אותך אומר את זה , בקול שצריך לומר, וקשה לי לא לצחוק! כוכב, אתה ועולם הפשע לעולם לא תתחברו וטוב שכך! המממ
להזהיר אותו קודם? אבל כוכב, להגיד לו "י'שך פנים יפות" לא רלוונטי אין לו ראש. זו עיקר הבעיה שלו. אילו היה לו ראש והיה תופס את משמעות קיומו, כבר מזמן היה תולה את עצמו, או בוחר מוות איטי יותר אפילו, בשביל לסבול בדרך... לא?
[ליצירה]
אני לא יכולה לנחם אותך מידיעה מוצקה ערוגה יקרה, אך מעיניו נראה שלא רק כך הדבר, נראה שהעצב לא הצליח לכבוש חלקת עולם בליבו, נראה מעיניו שהוא ידע התמודדיות, יתכן שלא קלות בכלל,
אך יש בהן חיים, חדווה, התרפקות, עדיין נהנה מהקסם שבדברים הקטנים, כן, גם מלנגב חומוס לבד, בשקט שלו. שאולי גם מהווה חזרה לזכרונות עברו, אבל ניגוב החומוס לא נראה ככאב שחוזר אליו, אלא, התענגות.
עומק מדהים בעיניים של כאב ושלווה.
לפחות כך בעיני,
מרתק.
נושא אלומותיו, אפשר הסבר לגבי ה"מקופח"?
[ליצירה]
הצלחת בצורה נפלאה לתאר את כל הסיטואציה בשפתו של ילד, מצאתי את עצמי מדמיינת את כל הסיטואציה כאשר ילד בגילאים שבין חמש לשבע מתרוצץ לו בתרחישים..
מדהים איך אחרי כל השנים שעברו הכל כל כך חי עד כדי להיטיב לתאר אחד לאחד.
רוגשתי וחוייכתי!
[ליצירה]
אוי רחמנות! אני כבר מזדקנת! (??) עבר לי צונאמי בבטן. עם כל שורה ושורה הוא הציף עוד. אתה שואל אם צונאמי במקרה הזה זה אומר טוב?
צונאמי זה מ ע ו ל ה !
והופך משהו...