"זה מסוג הדברים שפוערים לי חור בלב", אמרתי.
"הוא מספיק מחורר, לא?", ענית.
ואני, שלא יודע להכיל כאב כה מוחשי,
לא ידעתי את נפשי.
ארז ליטמן
-
אפשר ללמוד עלי מהשירים שלי. כך אני מקווה לפחות.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] . ב"ה יפה, אבל היה יותר חזק אם היית מבטל את החלק האחרון. משהו כזה: "זה מסוג הדברים שפוערים לי חור בלב" "הוא כבר מספיק מחורר, לא?". סתם, דעתי הבלתי חשובה. פשוט אם לא מוסיפים אחרי זה משהו נשאר ההד של המשפט האחרון ביתר עוצמה. [ליצירה]
- [ליצירה] משותף לכולם מדהים איך הצלחת לבטא במילים כאב, שנגע כמעט לכולנו. [ליצירה]
- [ליצירה] לא כל כך מופרך לאה גולדברג כבר כתבה: "ורק לערב צבע של תפוז"... :) אני מאמין ששי מודע לזה. שיר ייצרי. אני אוהב שירים ייצריים. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה השיר יפה בפני עצמו, לאו דווקא כהספד. מישהו יכול לעדכן אותי במתרחש? מה "השיג מותו"? מה מתחולל? תודה [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי, קצר ויפה עם טעם של עוד, כמו אצל רחל. וכמה נהדר שיש כאן עוד יוצרים שמנקדים שיריהם. [ליצירה]
- [ליצירה] ואו מצמרר, איזה יופי. אהבתי מאד את החריזות: אחות / רוחות; דועכת / לכת ועוד. [ליצירה]
- [ליצירה] כמה שאני מזדהה כמה שהזדהיתי עם השיר ובייחוד עם השורה החותמת אותו "וכל גופי חסום בפניך" ההרגשה הזו, שזה פשוט חסום, כאילו מישהו / משהו חסם את זה, כאילו זה לא בשליטתך. זה פשוט כך. פתאום לגלות את זה ביום בהיר. עצוב. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] מאיר אריאל ? רחמנא ליצלן? [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לכולם תגובות כל כך מרגשות ומקסימות, באמת. המון תודה לכולם. ארז. [ליצירה]
- [ליצירה] מצטרף לנאמר לדעתי זה שיר אופטימי בצורה בלתי רגילה, למרות האיפוק שלו. מאד מעודד. לא יודע להצביע בדיוק, אבל אני מריח כאן גם משהו נוסף. שי ? [ליצירה]
- [ליצירה] באמת יפה זורם, מתפתח, שנון, ובעיקר נכון. אני רואה כל יום כאלו ברחוב, באוטובוס, ולבי נכמר. ילדות טובות שמזיקות לעצמן בכל מני דרכים כדי לדמות לאיזו פרסומת לא מציאותית. עצוב. [ליצירה]
- [ליצירה] נהדר ולא אכביר במילים כי עשו זאת קודמיי. [ליצירה]
תגובות