אני לא אשתמש במילה בה רציתי להשתמש מלכתחילה כדי להגיב על השיר.
פתיחת שפתיים חופשית לאדם אחד היא סתימת שפתיים לאחר.
לא, לא תוכל להוביל מצעד גאווה ולהגיד שאין זה פגיעה בסובב אלא חופש ופתיחות. זכותי, הרי, למחות שאין להם רשות "להציג" את דעותיהם ברבים, בארצי - בארצם. כמו שגנב גונב ורוצח רוצח, אותו מצעד הוא פגיון בנשמת האומה, לדעתי, במיוחד כשמצרפים אליו את אומות העולם. הלא חלק מ"חופש הביטוי" הוא ההתנגדות לחופש הביטוי...
היה פעם אחד בתל אביב שהפגין נגד אותו מצעד, ביחידות. באו אליו אנשים "רגילים" מהרחוב וביקשו ממנו שיפסיק לאלתר מכיוון שת"א היא עיר פתוחה הנותנת ביטוי לכל גווני אדם וסטיותיו.
פרדוקס, מה?
חבל. בפעם הבאה, אל תיכנע לסיסמאות מערביות שהופכות אותך לטמבל בעל מעמד גבוה.
[ליצירה]
אני לא אשתמש במילה בה רציתי להשתמש מלכתחילה כדי להגיב על השיר.
פתיחת שפתיים חופשית לאדם אחד היא סתימת שפתיים לאחר.
לא, לא תוכל להוביל מצעד גאווה ולהגיד שאין זה פגיעה בסובב אלא חופש ופתיחות. זכותי, הרי, למחות שאין להם רשות "להציג" את דעותיהם ברבים, בארצי - בארצם. כמו שגנב גונב ורוצח רוצח, אותו מצעד הוא פגיון בנשמת האומה, לדעתי, במיוחד כשמצרפים אליו את אומות העולם. הלא חלק מ"חופש הביטוי" הוא ההתנגדות לחופש הביטוי...
היה פעם אחד בתל אביב שהפגין נגד אותו מצעד, ביחידות. באו אליו אנשים "רגילים" מהרחוב וביקשו ממנו שיפסיק לאלתר מכיוון שת"א היא עיר פתוחה הנותנת ביטוי לכל גווני אדם וסטיותיו.
פרדוקס, מה?
חבל. בפעם הבאה, אל תיכנע לסיסמאות מערביות שהופכות אותך לטמבל בעל מעמד גבוה.
[ליצירה]
שמע, חזן ללא מניין מתפללים!
עתה, אין לי שמץ זוטא של ספק, כי הנך בור בשירה, כי הרי, כל המילים בהן השתמשתי ולא הבנת לפשרן, אלה מילים כה מוכרות ששיניתי את צורתן, לשם גיוון וחריזת השיר.
בברכה! ירושלמי
[ליצירה]
לגבי תדמור
לידיעתכם, תדמור זאת איננה בלעז, אלא זהו שמה המקורי של העיר. בלעז זה פלמירה.
חוץ מזה, אותם ערבים ששלטו בתדמור ולפני כן בפטרה, היו קצת יותר משכילים וחכמים, מישראלים רבים דהיום.
בברכה! שמואל ירושלמי
[ליצירה]
החולשה, היא של המגיב
שמע, אדון הממעט בדמות יצירתי על דודו טופז! השיר, שהנך קורא לו, כי הוא חלש ורדוד, במציאות חזק ביותר, ונועד לבטא את סלידתי לאנשים כמו טופז, שמנצלים מעמדם ציבורי רם, כדי להשפיל ולפגוע ברגשי אוכלוסיות שונות.
עכשיו, לגבי ההיבט הכללי של התופעה, אז אני מתכנן פעולות מחאה, כנגד מה שקרוי: תרבות הרייטינג, שהתבטאותיהם של אנשים דוגמת טופז, הן התולדה של "תרבות" זאת.
[ליצירה]
לדוב
תראה, זה לא העניין שהם קדושים; העניין הוא, שכל מדינה חייבת לחוש אחריות לכלל תושביה, וקודם כל לאלה הסובלים והמצוים במצוקה. ישראל, מעולם לא חשה את עצמה אחראית לחיי אדם. אלא רק לכיסם של כל מיני גנבים ברשיון מקרב פקידי השלטון.
ודבר אחרון. אתמול, עורך אתר: סיקור ממוקד, בו אני נוהג לפרסם רוב מאמריי - האשים אותי בעקבות המאמר הנ"ל, בהכחשת השואה, והודיע, שמעתה ואילך לא יפרסם יותר את מאמריי. השאלה, היא היכן בדיוק, במאמר זה, יש הכחשת שואה?
תגובות