למה
D G
-
מי אני
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ווים בהחלט כתיבתך ממצת וקולעת לרעיונותיך, כידוע האות וו,מיוחסת ליוסף וריבויי הזכרת הוו בישר ובמהופך, מרמזת שעליך לתקן את יוסף שבך,ובכך ינוסו יגון ואנחה,ולא עוד יאוש יכון בביתך. "עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלים, ואיש משענתו בידו מרוב ימים" [ליצירה]
- [ליצירה] אף לי..מעולם אף לי מעולם,סוס לא היה, אך יכול אני לראות בעיני רוחי , את הרֶכֶשׁ שלך... איך שריריו עשויים כמלאכת מחשבת, ועוצמתו האצילית ניבטת משיפולי צווארו ובטנו, ואין בו רתע ולא בהלת ,ולא חרדה ,ולא עצבת, פשוט ,רמך לתפארת... ועדי שענדת מתנוסס בגאון,ואדרת. ובפינה המוגנה,רואה אני אותו מכה ברגלו הימנית, ומיד שועט על גבי עננים ,ומנחירי אפו ,סלסולים של עבים. בן חורין של ממש,נישא הוא ברוח, רוץ בן סוסי,רוץ ודהר...ובשר לעולם את תחילת המחר, ובאיילת השחר תופיע בסוד הזריחה, ואת שימך לא נדע, ותשוב חזרה ,להיות ניצב על שִׁדָּה... תודה על חלום שלא נמוג... [ליצירה]
- [ליצירה] מזל??? שלום למשה! חייב הייתי לכתוב לך זאת בשמו של אלקים אם אינך מזההה אותו באכזריות אם אינך חש אותו בכאב ואם אינך רואה אותו באטימות אז מזל הוא באמת שרשמת אלהים ולא אלקים. כי אלהים שייך למזל - אך אלקים הוא מעליו. [ליצירה]
- [ליצירה] שאוהבים שאוהבים לא חברים... והעוגה...נשארת שלמה. [ליצירה]
- [ליצירה] שלום ליוצר הנכבד! צמד המילים "עשויים מגעגוע" הרה בי שיר חדש והוא שלך. הבנתי כל מילה ביצירה ,והגעתי לקצה הבנתך. עשויים מגעגוע והנה הוא כמציץ בין החרכים ונפשנו יוצאת בדברו והלב בוער, הנה עוד רגע , ואנחנו בהיכל ופרפרים במחול אגדי עוטפים את שנינו, ונחמוד אותו ,את כולו לעצמנו, ונפקח עינינו והנה אל מסתתר הוא, ונבקש את שאהבה נפשנו ולא נמצאהו וירדפנו שומרי החומות וישליכונו ארצה. וטעם האהבה עדיין בפינו. ולא נדע היכן היא שהתפשטה בתוכנו. אך ודאי נדע היכן שוב לחפשה. ונזכרים ומצלצלים לנהג האוטובוס שיורידונו בתחנה הבאה, כי אנו לעולם עשויים מגעגוע לאהבה רחוקה. הזכויות לשיר שלך הם. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאוד יפה מאוד ,כתוב מעניין ונותן חשק להמשיך... התיאור עם הכריכים,חשתי אותו ממש וכאילו עמדתי מהצד כצופה על הפרוסות הנערמות לכריך מחומש... ח"ח ליאורה [ליצירה]
- [ליצירה] כחבד,חגת,נהימ "והבור ריק אין בו מים...." [ליצירה]
- [ליצירה] כנפי שחר.... מה יקרה זעקתך...להבין "ובחרת בחיים" אל באפך... כל הטקסט הוא בפנימיות...ואין רמז לגשם. אמרו לו תלמידיו(של רבי עקיבא): רבינו, עד כאן? אמר להם: כל ימי הייתי מצטער על פסוק זה, "בכל נפשך", אפילו נוטל את נשמתך, אמרתי: מתי יבוא לידי ואקיימנו, ועכשיו שבא לידי ולא אקיימנו? היה מאריך באחד עד שיצתה נשמתו באחד. יצתה בת קול ואמרה: אשריך עקיבא שיצתה נשמתך באחד". אכן סיום קשה "ובמותי אפסיק להכעיסך" בכל קריאת שמע עלינו לקבל עלינו 4 מיתות בית דין על פשעינו וחטאינו. אומרים חז"ל "עולמך תראה בחייך" בחייך דיקא עלינו לרצות להרוג את המדרגה הנוכחית ,כדי לעבור למדרגה הבאה...כל עוד אנו לא זזים ומטפסים אנו מתים. והעליה למדרגה הבאה מתאפשרת רק לאחר ש"הרגנו" עצמנו וזכינו לנרנח"י חדשים. ומה הדבר שמכעיס את ה' ית'.....? אהבה עצמית כל עוד אנו באהבה עצמית ולא חשים צורך לצאת ולעלות לאהבת הזולת...בכך אנו "מכעיסים" אותו. המשך יום נפלא ואהבה לכל עם ישראל [ליצירה]
- [ליצירה] חן חן לך משה , וכן ירבו כמוך...ויהי רצון שנטיעות שלך יהיו כמותך... [ליצירה]
- [ליצירה] הדסה ,רז לך אגלה ,נביעותייך ,המילים שכתבת,המשפטים שצרפת הם ישארו שלך לעד ,כמרגלית צרופה ,ואת האומן אשר השכיל לצורפה ולהעידה לתכליתה הרצויה. [ליצירה]
תגובות