יש כאן עליה ומורד של תקוה, כדרך הגלים העולים ויורדים . בהתחלה הגל הוא סמל לתקווה, לאחר מכן נשבר ולאחר מכן שב להיות גל מלא תקוה . הצדפים בחוף זה פן ציורי מאוד בעיני. אהבתי מאוד, ריגש אותי מאוד, עושה טעם של מזרקה של שיר. אז תודה רבה .
[ליצירה]
יש כאן עליה ומורד של תקוה, כדרך הגלים העולים ויורדים . בהתחלה הגל הוא סמל לתקווה, לאחר מכן נשבר ולאחר מכן שב להיות גל מלא תקוה . הצדפים בחוף זה פן ציורי מאוד בעיני. אהבתי מאוד, ריגש אותי מאוד, עושה טעם של מזרקה של שיר. אז תודה רבה .
[ליצירה]
אהבתי מאוד
את הפשטות במילים ,את הגאונות במשפטים
הקצרים,אשר מושכים את דמיון כל אחד ואחד
למקום,אשר שם הוא חש את שעל ליבו.
שוב אנחנו פה - ביחד
אני לבד - אך הינך לידי
אתה שם - ואני בגפי
זרה לעצמי בעינך - מאבדת את זהותי
כואבת שתפתח - לומר לי...
ואין קול - שזה לא את
ויש עונה - זה אני
ללא מילים - העיניים מדברות
ברחמים.
[ליצירה]
ליאורה היקרה!
התורה המדהימה שלנו מלמדת אותנו להיות מושלים,ולא עבדים, להיות כאלוהים (ותחסירהו מעט מהאלוהים)
להיות אדונים זה אומר להיות חופשיים מכל דבר האוסר והמזיק והכובש את רוחנו.
ועל כך אומר שלמה המלך "טוב ארך אפיים מגיבור , ומושל ברוחו מלוכד עיר"
יצר לב האדם רע מנעוריו , והגבר שאת רואה ברחוב ,דתי או לא זה לא משנה ,כל גבר נשלט ע"י יצרים הטבועים בו מרגע היותו אדם,וכל תפקידנו לאלף את השור ,ואז נהיה חופשיים לרכב לאן שליבנו יחפוץ. (מבחינתי האישה היא מושלמת לכן איני מזכיר אותה).
כך רק שנסיר מעלינו את אזיקי החברה אשר מסבבת אותנו ומשעבדת אותנו,רק אז נוכל להבחין במשהו מהטוב שמשפיע עלינו הבורא בכל רגע ורגע.
די עם תחרויות של אופנה ,וכסף ופייסבוק ,ופוליטיקה ,וזימה, ושקר במסחר ללא סוף ,ודתיים וחילונים,וערבים ויהודים,ושנאה ,וכעס,וסטרייטים וגאים ,ושמאל וימין ואמצע ,ופיגועים ,ונקמה ,וקללות ונאצה ו...הרשימה ארוכה ,ויקצר המצע מלספר רב.
לכתוב ואהבת לרעך כמוך...דמעות בעיני מרוב שמשפט זה כבר כמעט ואיבד מתוכנו וזיו הדרו בעיני העם,ועטוף הוא היום במעטפת קלקולים אשר מונעים מליבנו הערל לראות את האמת, ולא בשמיים היא... "מה ששנוא עליך לא תעשה לחברך..." והיום לצערי ניתן לראות שאין אנו מסוגלים לברור לעצמנו ולהבין מה באמת שנוא עלינו,כדי שנוכל לקיים משפט זה בפשטותו הנפלאה.
שאי ברכה ליום שכולו טוב
באהבה
נכסף
[ליצירה]
לדרור וגילה
לדרור גילה !
באמת ועובדה
מבעלה התפטרה,
וכעת משבוטל החמץ מקרבה
חשה היא שעל כנפי דרור ממריאה.
ואיך תוכל לומר היא גילה
כאשר כקריעת ים סוף קשה לו זיווגה.
קבלי זאת ממני,כמשל ומליצה.
דוד
[ליצירה]
ירושלים
בתי
קושרת את לי כתרים בשירייך,
אך בתרדמת אבניי, אנכי שבוייה
אף קול פעמונים, אינו מוציאני מעצבותי
כי עדיין לא תמו ימי גלותי,ילדה
ומדוע תחושי אורחת?
כי עדיין אין פוקד את הר הבית,בעיר העתיקה.
שלך
ירושלים
[ליצירה]
יפה מאוד
יפה מאוד ,כתוב מעניין ונותן חשק להמשיך...
התיאור עם הכריכים,חשתי אותו ממש וכאילו עמדתי מהצד כצופה על הפרוסות הנערמות לכריך מחומש...
ח"ח ליאורה
[ליצירה]
יפה מאוד
והנה הפיל דוד את השרפרף הנמוך , ויחנוק החבל את צווארו, ודוד אוחז בחבל מנסה להרחיקו מצווארו , אך את שנעשה אין להשיב חשב בליבו , עצם את עיניו ,והנה חייו עוברים מנגד וריח קלמנטינה עסיסית עלה אז באפו ,והאלוהים אהב את דוד ,והראה לו את חווה הקופאית יושבת בביתה וחולמת על דוד ,מציירת דמותו בדמיונה האוהב. חווה! צעק אז דוד וקולו לא נשמע ,כי החבל החל חורך בשרו. ויפנה אז דוד אל אלוהים ויאמר "בבקשה אלוהים הצל אותי ואני מבטיח לאהוב אותך לעולם" ,ואלוהים אל רחום וחנון ,והוא אהב את דוד, והוו התפוס אל אדן החלון הצר והגבוה ,התעקם ונשבר ,ודוד נפל אל רצפת הכלא השחורה, וידיו של דוד מיהרו לשחרר את החבל החונק. ויבט דוד אל האנקול השבור ויצחק אל ליבו, ויאמר אל האלוהים " תודה אלוהים ,אבל הסתדרתי". והאלוהים אהב את דוד ויזהר את דוד שיזיז את עצמו כי החלון עומד ליפול, ודוד המשיך בשכיבת מנוחה שמח על גורלו הטוב. והנה נפל חלון הזכוכית על ראשו של דוד ,ודוד החל לדמם... והאלוהים אוהב שדוד יושב לידו כעת ,ומוכר ביטוחי חיים.
הרשתי לעצמי להמשיך...תודה
תגובות