יש כאן עליה ומורד של תקוה, כדרך הגלים העולים ויורדים . בהתחלה הגל הוא סמל לתקווה, לאחר מכן נשבר ולאחר מכן שב להיות גל מלא תקוה . הצדפים בחוף זה פן ציורי מאוד בעיני. אהבתי מאוד, ריגש אותי מאוד, עושה טעם של מזרקה של שיר. אז תודה רבה .
[ליצירה]
יש כאן עליה ומורד של תקוה, כדרך הגלים העולים ויורדים . בהתחלה הגל הוא סמל לתקווה, לאחר מכן נשבר ולאחר מכן שב להיות גל מלא תקוה . הצדפים בחוף זה פן ציורי מאוד בעיני. אהבתי מאוד, ריגש אותי מאוד, עושה טעם של מזרקה של שיר. אז תודה רבה .
[ליצירה]
ירושלים
בתי
קושרת את לי כתרים בשירייך,
אך בתרדמת אבניי, אנכי שבוייה
אף קול פעמונים, אינו מוציאני מעצבותי
כי עדיין לא תמו ימי גלותי,ילדה
ומדוע תחושי אורחת?
כי עדיין אין פוקד את הר הבית,בעיר העתיקה.
שלך
ירושלים
[ליצירה]
נכנסים אל הלב
אכן כן ,דברים היוצאים מן הלב,
נכנסים את לב האומר אותם.
והאהבה ,אין אהבה בעולם כאהבת הנשמה לבוראה,
וכל גילויי אהבה בעולמנו ,אינם אלא הרגשים
ששורשם נעוץ בשחר יצירתה של הנשמה,
"דודי שלח ידו מן החור ומעי המו עליו"
עד אשר לא נגלה בעצמנו,את אהובנו,ושם יתגלה
בעינינו סוד האושר,
אנו מחליפים את הגילויי ,באכילת יתר,התכרויות,
סיפורי אהבה ,ורק הגעגוע לאינטימיות הרוחנית,עם יוצר הכל ,מתחלפת במיניות רגעית ומזדמנת.
"ואני קרבת אלהים לי טוב"
[ליצירה]
לדרור וגילה
לדרור גילה !
באמת ועובדה
מבעלה התפטרה,
וכעת משבוטל החמץ מקרבה
חשה היא שעל כנפי דרור ממריאה.
ואיך תוכל לומר היא גילה
כאשר כקריעת ים סוף קשה לו זיווגה.
קבלי זאת ממני,כמשל ומליצה.
דוד
[ליצירה]
כל משחרי ימצאוני
ופרפרייך,עוד ישובו בגלגולם החדש,
ולהט האהבה עוד יוצת בחדרי ליבך,אשר שותת הוא
וכואב ,מהפלאת השומרים בו ,שוב ושוב...
ומבטיחך אני שכל משחרי ימצאוני,
ורק אלה אשר סבלנותם ואהבתם עמדה להם, רק הם יכנסו ויחסו בצל טירתי, והשומרים להם כאחים ואוהבים...
אהבתי עד מאוד... כנפי שחר.
[ליצירה]
ואוליי...לא היו הדברים מעולם...
כי חרב ביתי ושערי תפילה ננעלו,
ואשמע את תפילתכם ,ולא החרשתי אל דמעתכם,
חולשה יש בי אליכם ,ילדי היקרים,ומתאווה אני
לתפילתכם , ילדי הצדיקים.
המשיכו וקראו אלי בגרון,ולא תחשכו,
וכל פמלייאת מלאכים שלי,מורידים דמעות עימכם,
על בני היקר ,אחיכם ,מחמדי,
אשר שמחה בו לעולם ודיצה לעולמי עד,
על כן נתתי שמו גיל -עד,
אך במקום גילה ,יש עצב ונהי...
קול בכי תמרורים...
ואשמע עוד צעקתכם ,
והקול ,קול יעקוב ,חוצב רקיעים,
ומזדעזעים אמות הסיפים...
אוהבכם אני ילדי היקרים,
לא צר אויב ומתנקם אנכי,
ואכן צריך אני אתכם ,ונשמתכם תקיימני,
ומבטיח אני לכם ,שאין תפילה שבה ריקם,
הקשבתי ,גם הקשבתי,לקול תחנוניכם,לקול זעקתכם,
ואשיב את גיל-עד לביתו ,ועוד ישמע בהרי יהודה
ובחוצות ירושלים ,קול ששון וקול שמחה.
המשיכו למלא מכסת צעקתכם בקוראיכם אלי,
והבקיעו לרוב שערים...
כי מבלעדיכם ילדי,
מי יקרא לי א-לוהים...
[ליצירה]
אף לי..מעולם
אף לי מעולם,סוס לא היה,
אך יכול אני לראות בעיני רוחי ,
את הרֶכֶשׁ שלך...
איך שריריו עשויים כמלאכת מחשבת,
ועוצמתו האצילית ניבטת משיפולי צווארו ובטנו,
ואין בו רתע ולא בהלת ,ולא חרדה ,ולא עצבת,
פשוט ,רמך לתפארת...
ועדי שענדת מתנוסס בגאון,ואדרת.
ובפינה המוגנה,רואה אני אותו מכה ברגלו הימנית,
ומיד שועט על גבי עננים ,ומנחירי אפו ,סלסולים של עבים.
בן חורין של ממש,נישא הוא ברוח,
רוץ בן סוסי,רוץ ודהר...ובשר לעולם את תחילת המחר,
ובאיילת השחר תופיע בסוד הזריחה,
ואת שימך לא נדע,
ותשוב חזרה ,להיות ניצב על שִׁדָּה...
תודה על חלום שלא נמוג...
[ליצירה]
אהבתי מאוד
את הפשטות במילים ,את הגאונות במשפטים
הקצרים,אשר מושכים את דמיון כל אחד ואחד
למקום,אשר שם הוא חש את שעל ליבו.
שוב אנחנו פה - ביחד
אני לבד - אך הינך לידי
אתה שם - ואני בגפי
זרה לעצמי בעינך - מאבדת את זהותי
כואבת שתפתח - לומר לי...
ואין קול - שזה לא את
ויש עונה - זה אני
ללא מילים - העיניים מדברות
ברחמים.
[ליצירה]
משה היקר !
אכן חכמה עתיקה נשפעת מדברייך!
חכמת הייחוד אשר היוותה כל המציאות אשר לעינינו ,וליבנו.
ומי כ ה' אלוהינו ,יוצר הכל, אשר בחוכמתו יסד ארץ ,ואין ארץ בתורה אלא רצון , וכל רצונו,ליחד רצוננו לאהבה ולדבקה בו.
וכל התורה הזו שם בליבנו,ולא בשמיים היא,וכל כולה באהבת זולתנו. וכל שאיפתנו היא לקבל ממנו ,על מנת להשפיע לזולתינו, ובידוע שכל המתפלל על חברו,נענה תחילה.
ברגשי כבוד
נכסף.
תגובות