ברחובות אפלים
כשהייתי שבויה.
כמו שוקעת בתוך רפש
והצל שלך
כמו הופך לאבק שריפה.
לא תוכל לגעת בי
אפילו אם תחיה.
ברחובות אפלים
כשהלכתי כבולה.
כמו מתאבלת
על קבר.
והדם שלך
כמו הופך לצבע כחול.
לא תטכל לגעת בי
אפילו אם תחיה.
מאי 2000
אושרת אלפי
-
במקום אחר לגמריי.... באמונה חזקה יותר בתקווה שרוח אלוקים איתי
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] חיוך בלב סוחף.... לחיצה קטנטנה על "יצירה אקראית" הביאה אותי לקריאת טקסט זה. השאיר אותי עם חיוך. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו זה היה כואב......מאוד. צר לי. [ליצירה]
- [ליצירה] נדהמת מאוד אהבתי, כתיבה מרגשת מאוד, אני לא יודעת עד כמה הדברים הם אמיתיים/מציאותיים, דברים שקרו, מה שכן לדעת את הבעיה ולהיות מודע לה זה חצי פתרון ,... בכל אופן אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי של דימויים,במקומך הייתי מאריכה את השיר. [ליצירה]
- [ליצירה] לא יכולתי... [ליצירה]
- [ליצירה] לא יכולתי... לא יכולתי שלא להתייחס, כואב. נחנקתי. [ליצירה]
- [ליצירה] רציתי לומר... שהשיר הזה כל כך נגע לי, תחושה שאני לא ממש יודעת להסביר אבל הוא פשוט גרם לרשרוש בלב, שיר שכביכול פשטני אך מדהים- לטעמי. אהבתי נטע. [ליצירה]
- [ליצירה] *** דימויים נפלאים....אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] *** אני אוהבת את הכתיבה הזו לפני שהולכים לישון,אתה מתאר כל כך יפה את המחשבות שרצות לך בראש ות'אמת גם לי. אהבתי רן. אושרת [ליצירה]
- [ליצירה] תודה תודה רבה על הפירגון!!!!!!!! [ליצירה]
תגובות