כל קוויך ניטו
כשמש שחר בוקר
מרמזת על הבאות
עלי ארץ שוקקה
כל גלייך זרמו
כשערך הגולש
ממש אל ברכייך
והוא מסב לב
כל אהבתך סערה
והיא כגל און ופרא
בליל סיעורין ורגש
מלא תשוקה ורטט
עלי חופו האבוד
של גן העדן
אביב וסתיו
-
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] --- רגע חבר'ה, זה רק סיפור [ליצירה]
- [ליצירה] יש כאן דברים שחלקם נכונים ואמיתיים ויש דברים שאפשר להתווכח עליהם. על עובדה אחת שמעתי - בתקופת המנדט הבריטי הלך רוב התקציב של היישוב היהודי על חינוך. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר חידה מעניין ומרגש [ליצירה]
- [ליצירה] יפה, עדין ומאוד קסום [ליצירה]
- [ליצירה] לכל אדם יש סוד, אף אם יחלוק חייו, ישמור אודותיו :-) [ליצירה]
- [ליצירה] ידיד נפש אב הרחמן. "כל המרחם על האכזרים סופו שיתאכזר אל הרחמנים" [ליצירה]
- [ליצירה] שיר שיכול להיות מיועד הן לילדים והן למבוגרים :-) תמים וחכם כאחד [ליצירה]
- [ליצירה] הנה, שיר שמעורר רטט במורד עמוד השדרה, אני מקווה שיעורר את אותו רגש גם בך! בשערייך ירושלים ביצוע: יהורם גאון מילים: יוסי גמזו לחן: יחזקאל בראון עומדות רגלינו בשערייך, ירושלים, ותותחינו מרעימים לך שיר מזמור. ורק דמעות הגאווה שבעיניים נוטפות דומם, על המדים והחגור ציון, הלא תשאלי לשלום בחורייך. ציון, זה האושר שואג בחזנו, פראי למנצח מזמור על מקלע, ורימון בשערייך בדמנו חיי, בדמנו חיי משיך ג'ראח עד נבי סמואל, ליל ליל, היו רוחות תש"ח שרות לך, בדרכן: "אם אשכחך, אם אשכחך, ירושלים" אך לא שכחנו - והרי אנחנו כאן! ציון, הלא תשאלי... איכה ישבת בדד, שסועה בין גדרות התייל ואיך נשבענו לך, עיר מלך ונביא, כי לא נישק נערותינו על שפתיים עד אם נישק לכותל המערבי ציון, הלא תשאלי... הר הזיתים יוריק, נכון יהיה הר הבית ופטישים יהדהדו בך, חי נפשי! ירושלים, כהנייך ולווייך בדם בונים בך את הבית השלישי ציון, הלא תשאלי... עיר חלומות ואבן, מאכלת ואיל, פעמוני הזמן קמים בך להלום: את עיר שלם היית בטרם גבול ותיל ואת תהיי מעיר שלם לעיר שלום ציון, הלא תשאלי לשלום בחורייך. ציון, זה רעי שנפלו היוקדים בבכיי. למנצח מזמור על כתות - חרבות בשערייך בזכות אלה תחיי, בזכות אלה תחיי [ליצירה]
- [ליצירה] עצוב. כל מילה במקום. מנצח אכזר, אך לעתים מנצח הנותן חיים [ליצירה]
- [ליצירה] --- הנשמה הכמהה לכור מחצבתה. הצנחנים שהיו ראשונים שהגיעו אל הכותל המערבי היו רחוקים מכל דת, אך הם בכו, זו הייתה הנשמה שלהם שבכתה על כך שהגיעה אל המקום הקרוב ביותר אל כור מחצבתה. [ליצירה]
תגובות