מתוך בקע צוקה
צמח ישועה רבה
כמו ניצן מגדם שורש
אשר נגדע באיבו
והוא עולה מעלה
כלפי רקיע תכלת
כמו עם העולה
מתוך אלפי אלפיו
הוא צועק בקול גדול
ועמו כל דורותיו
אבות ואמהות
אני כאן
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
נכבה?
אם היינו מנוצחים לא היית כאן בכדי לכתוב את השיר. אם כי הפליטים הפלסטינים בהחלט סבלו, בין השאר בשל האחים שלהם שכמעט ולא נקפו אצבע לטובתם.
דע לך שגם יהודים היו פליטים במלחמת העצמאות: יישובי הספר בנגב ובגליל התקרונו מנשים וילדים ומכוחות בלתי לוחמים. שכונות הספר בירושלים ובתל אביב התרוקנו. אמנם לאחר המלחמה שבו פליטים אלו לבתיהם. אך פליטים הם היו, ולו לכמה חודשים. אתה מתעלם מהעובדה שבין נובמבר 1947, עד מרץ 1948, בתקופה בה היישוב העברי רק התגונן, נפלו ונרצחו כ-2000 יהודים. חלק גדול מהם אזרחים. אפילו בשלוש שנות האינתיפאדה השנייה לא הגענו לכמויות שכאלו. אז אל תהיה גאון ואולי תקרא נכוחה על מלחמת העצמאות. אני בטוח שאם היית נוכח כאן ב-48 היית נלחם (או שהיית בורח מן הארץ)
[ליצירה]
ברוח בדם נפדה את פלסטין
ברחוב, בכיכר נזעק פלסטין.
אנחנו צעירים יהודים
המוכנים להמיר דעתנו
לשנוא את עמנו
אך לאהוב את עצמנו.
נוותר על כל מטר רץ
מהירדן ועד חיפה והמפרץ
בנותינו יקריבו הבתולים
למען שהידי החללים
יטפסו עימם לגן העדן
או שיקפצו ממרפסת אדן
אבל אנחנו נשמור הממון
בכספות שוויץ שבארמון,
את הוילות כבר קנינו הו היי
מי בסידני ומי באל איי... :-)
[ליצירה]
המלצה
השיר כולו נבנה תוך כדי עליה, ובשל כך כל שורה בנויה מרובד מילה ועוד מילה בודדת שיוצרות את הטור הדומה למן מגדל בבל שכזה המנסה להגיע עד השמיים, אך בשונה מאותו מגדל בבל שנבנה על מנת להתריס כנגד ריבונו של עולם, הרי שמגדלך הוא מגדל רוחני של תפילות המעז אל פתחו של היושב במרומים בבקשה ובתחינה.
בסופו של השיר כך נדמה, חוזרת התפילה אל הלב, משל היה זה מגדל פנימי נוסף וזאת על מנת לזכך אותו.
תגובות