אקחך אל חדרי נשמתי
ובכנפיי אותך אביא,
מתמונת דיוקני אצא
כמו תחיית נביא
כי אותך אני רוצה
על כרכרת דלעת
נטוס מעל רכסים
ועגורי נדוד נאים
לנו כעדים וטייסים
השמש לנו תזרח בנתיבה
והיא כאש האהבה המלהטת
ללהט בנו להט אהבה
את חותמה בנו חורטת
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
פצצת לבלוב גנים?
נשמע מאוד מעניין, צריך לעבוד על טיל מלא בזרעי כלניות ופקעות נרקיסים ורקדפות, למלא אותו במים ואדמה ולכל מקום שיגיע, יתפרק ויהפך לעציץ קסום
[ליצירה]
תודה חבר'ה
מי שמכיר את הסונטה של בטהובן "סונטת אור הירח" יודע כי הסונטה יש בה כדי להשפיע על האדם השומע אותה, בי היא הפיחה תמונה של שלווה מאוד גדולה בצד בדידות עמוקה ועצב השוכן עמוק פנימה בנפש האדם ואלו החומרים שיצרו את השיר
[ליצירה]
הדוסים שבינינו יראו בכך עזות פנים והליכה נגד "והדרת פני זקן" האמת שגם אני רואה את זה כך ועוד כאלו שיש להם הדרת פנים.
ה"אגרסיבים" שבינינו יקראו לך "ג'דע" ואחת שיודעת לעמוד על שלה. יען כי ביצ'ית הפכת להיות.
אבל זאת לא הדרך. ישנה דרך האמצע. הטובה, הברוכה. שביל הזהב, בו צריך לפסוע.
תגובות