שיר שהחל בעצם כתגובה שלי לשירה של לאה מרחב "הים"
-------------------------------------------------
ים, סלע, רוח
תבניות הנוף,
כל נוף אהבתנו
נושב בסערת רוח
אל תוך הלב
אז יעל בנו דוק שיר
ושורות תיכתבנה
כבדרך הטבע
על גבי נייר
בקולמוס הלב
אביב וסתיו
-
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] תפילות מתגשמות באותיות טל מטר :-) [ליצירה]
- [ליצירה] -- אכן כן! ואני אומר זאת רבות: רק האהבה תציל אותנו מכל הפוליטיקה הארורוה [ליצירה]
- [ליצירה] מענייו, תמיד השתעשעתי ברעיון של מסע אחורה בזמן בכדי לתקן עיוותים כלשהם, בדיעבד אנו תמיד חכמים :-) [ליצירה]
- [ליצירה] ישנם תאי עצבת בכל אדם ובכל סביבה קרובה, הוא משמר את הזכרונות ההם, בתרבות שהביא עמו מן הגלות -זה הפירוש והכוונה שלי. ערי השדה -אני עושה הקבלה מסויימת בין ערי השדה של הגולה לערי השדה הקהילתיים בארץ.ואני מציין דוגמאות [ליצירה]
- [ליצירה] --- איזו האנשה מקסימה :-) מצחיק וחביב [ליצירה]
- [ליצירה] --- רב תודות! הסיפור נע מחורבן לחורבן וחוט השני בו הוא חותם כהן גדול(צדוק) שעל שמו נקרא בנו של פרץ כה לחי [ליצירה]
- [ליצירה] סימן כף יד בין שזרי ערפילים, סימן בל ימחה תכלת שמיים מגיחה בין קרעי עננים המאיימים לטשטש את חותם אהבה [ליצירה]
- [ליצירה] ---- מעניין :-) זה כמו שהפלסטינים היו גונבים את נעליו של יעקב אבינו בעת שירד לרחוץ בירדן... [ליצירה]
- [ליצירה] --- השאננות האדישה הפושה באדם ומרדימה ומרדימה כמה שזה נכון [ליצירה]
- [ליצירה] --- תפיגו כבר אדי השנאה העצמית אל תתנו לסם המזוכיזם להמית, היו מפוכחים ולא סהרוריים אל תרחמו על אכזריים. שאפו לשלום אך גם לביטחון אך עשו זאת מתוך פיכחון, אנחנו לא כובשים מהים אנחנו ארץ,תורה ועם, לעד נחיה, סיפורנו לא תם. [ליצירה]
