פתחי התריס עלמה נחמדת
פתחי החלון לזרימת הרוח
בכדי שאכנס חרש
ועמי מנגינת הגיטרה,
אז נשב ונשוח יחד
לאור נרו של ערבית
הדולק לו חרש
על שולחנך הקט,
עץ האקליפטוס בחצר
יקוד לכבודך קידה חורגת
מפאת הרוח הנושבת
מחוף הים הגלי
לכיוונך.
אביב וסתיו
-
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אה כן, הזכרת את מנשייה. איזו מנשיה? האם עיראק אל מנשיה שבכיס פלוג'ה שם, בחנוכה התש"ח נפלו יותר משמונים חיילים מחטיבת אלכסנדרוני? או שמא במנשיה אשר בגבול יפו תל אביב? שם מצריח מסגד חסאן בק צלפו צלפים על לב תל אביב ופגעו באזרחים באופן מודע ומכוון? [ליצירה]
- [ליצירה] חכי נא לניגון חכי נא דקה ואם יש צורך חכי שעה אולי המחסום יפתח והזרם יגאה [ליצירה]
- [ליצירה] --- תודה. אנסה לשלוח זאת לעיתונות [ליצירה]
- [ליצירה] שיר מעולה ובנוי בתחכום רב, מהדומם דרך הצומח אל החי [ליצירה]
- [ליצירה] האמיני בטוב, החיים ארוכים, העולם גדול ויש עוד הרבה דגים בים [ליצירה]
- [ליצירה] למעיין גנים :-) תודה על התגובה. לא סטיגמה. אני יודע שרוב החרדים מעורים ויצאו בחייהם משכונותיהם והסתובבו במרכז העיר ירושלים או במרכז תל אביב או במרכז רמת גן וכו'. אבל כאן אני מדבר על בודד אחד. המעט שבמעט שיועד למטרה מסויימת ולכן עליו להישמר מכל משמר מאיסורים וגדרות כמו "מראה עיניים" וכדומה [ליצירה]
- [ליצירה] ולהוגו צ'אבס נאמר גוט שאבס! :-) [ליצירה]
- [ליצירה] ---- שיר זורם סחרחר ופיוטי אך בטוח במסלולו אל היעד! לעניות דעתי -טוב היה אילו החריזה הייתה סדורה :-) [ליצירה]
- [ליצירה] "לנוע ולחולל את המהפכה?" איזו מהפכה? האם מהפכה בסגנון ירושלמי?... אבל מאידך- אכן, בריקוד יש כוח. בתנועה יש את העוצמה ואת הכוח ואת הקתרזיס ממש כפי שיש בהתעמלות. [ליצירה]
- [ליצירה] יפהפה וגם את תקבלי את הניתוח החודשי של אביב וסתיו ... עודני זוכרת, השמש פיזזה אז בטבור של שמים ואני, מצמצמת חצי עין, שאלתיךְ מה נורא יותר-? השיר נפתח ב"עודני זוכרת" משמע הדוברת בעיני רוחה שולחת אותנו אל נחלות העבר. השמש פיזזה בטבור של שמיים - השמש רוקדת וצוהלת - אולי על חשבון האנשים הסובלים מחום או שמא היא שמש מפזת ונעימה? של חורף. השמש ומצמוץ חצי העין לעומתה כפראפרזה. העין נצרבת מרוב אור ולכן על הדוברת לצמצמה ולמצמצה. ואז באה השאלה: מה נורא יותר? להתרגש אל העולם הזה ללא מאור עיניי או לאבדו סתם כך על צד הדרך להתרגש אל העולם הזה ללא מאור עיני -האם לשמוח במאור עיני אל מול מאור השמש או לאבדו סתם כך. ושמא (אני מפרש פירוש חופשי) שהשמש תהיה לי לעין ועוד עין ושתראה במקומי את צד הדרך. ואולי צמצום חצי העין מרמז שהדוברת באמצע תהליך אבדן הראייה? צד הדרך - מקום של אמצע החיים. שבו מתרחשים דברים סתמיים בחיי הדוברת. אך איבוד מאור עיניים אינו דבר סתמי. ויש כאן סתירה. [ליצירה]
תגובות