הן יורדות לאט
אבל בנחישות.
אני מנסה להתנגד,
לא נעים.
אבל הדמעות,
הן בשלהן,
זולגות וזולגות ללא הפסקה.
והכל בגללה.
היא הלכה.
היא כבר לא פה.
היא למעלה.
מתה.
מחכה לי?
הלוואי.
אֶלְזַה .
-
"תאר לך בית קטן עם גדר צייר לך כלב ילדה ואישה"
-לולה-
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] במילים פשוטות ביטאת רגשות גדולים. התחברתי במקום עמוק בתוכי. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו.. מילים יפות. :) [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי מאוד מאוד. וזה מצחיק שיש דברים שבנאדם בטוח שהם רק שלו, והוא מגלה שעוד הרבה שותפים לו.. ע"ע "שמי כוכבים מפלסטיק". [ליצירה]
- [ליצירה] אפשר גם?? בדיוק בדיוק בא לי בזמן. ביום, בשעה, בדקה. אבל איפה הדמעות?! איפה?.. (זורם. אפשר להזדהות בצורה מוחלטת.) [ליצירה]
- [ליצירה] :) עם כל מילה הרגשתי את הריקוד בוער בי. עושה לי חשק לצאת במחולות.. מדהים. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי נורא נורא!! וואי!! איזה כשרון!! [ליצירה]
- [ליצירה] אדיר. ראיתי את הים. למרות המרחק האינסופי בינינו. אבל אני גם אוהבת אותו. למה לא?.. [ליצירה]
- [ליצירה] קודם כל מזל טוב! וזה שייך לא רק לילדך העתידי, אלא גם לילדים שכבר חיים, לנערים ולנערות שלנו.. [ליצירה]
- [ליצירה] היי טל.. אני מגיבה אחרי שקראתי כמה וכמה פעמים. מדהים איך את מצליחה להטריף את כל החושים, לגעת בכל הנקודות הכי כואבות, הכי חבויות. את חושפת הכל. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] במחול ערפילי של צבעים.. איזה משפט! :) משו. [ליצירה]
