הן יורדות לאט
אבל בנחישות.
אני מנסה להתנגד,
לא נעים.
אבל הדמעות,
הן בשלהן,
זולגות וזולגות ללא הפסקה.
והכל בגללה.
היא הלכה.
היא כבר לא פה.
היא למעלה.
מתה.
מחכה לי?
הלוואי.
אֶלְזַה .
-
"תאר לך בית קטן עם גדר צייר לך כלב ילדה ואישה"
-לולה-
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] :) מאתגר ומזכיר לי את "מוצאים את נמו".. :) חזרה לאוקיינוס וזה.. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאוד.. מדהים!! אהבתי מאוד מאוד את המשפט: רסיסי אהבה דיממו נשמתי. (ולגלות לך סוד שהוא לא התחנפנות בכלל אלא רק משו שאני רוצה לספר לך? קצת חלמתי את זה בלילה אחרי שקראתי..) [ליצירה]
- [ליצירה] במחול ערפילי של צבעים.. איזה משפט! :) משו. [ליצירה]
- [ליצירה] לדעתי עצם השאילה מקרבת אותך לתשובה, זה מכניס בנאדם למצב של מודעות שהשאלה הזו קיימת וצריך למצוא לה תשובה.. כששואלים שאלה ואין לה תשובה ידועה מראש, יש הרבה אפשרויות לתשובה וזה משאיר פתח גם לדמיון.. :) (התפלספתי קלות, אבל זה נראה לי דווקא נכון.) [ליצירה]
- [ליצירה] אכן, שיר הוא ריקוד של הנשמה. [ליצירה]
- [ליצירה] נהדר!! לפעמים הריקוד מבטא דברים טוב יותר ממילים. [ליצירה]
- [ליצירה] הלוואי ובעז"ה כולנו נצליח לצאת מן האפילה אל האור. קליל, ועם זאת זועק. אהבתי. :) [ליצירה]
- [ליצירה] :/ קורה המון, הפחד שיזכירו את מי שלא צריך להיות מוזכר.. יפה + [ליצירה]
- [ליצירה] מלא אנשים מרגישים אוזן קשבת. וכשמגיע הרגע שלהם להיות מוקשבים - אין כ"כ למי לפנות.. מוכר מאוד. כואב. [ליצירה]
- [ליצירה] כשם? (זה השינוי?) ובקשר לשיר: משו משו. קליל יותר משאר השירים שלך. [ליצירה]
