...
הכוכבים רימו אותי
היה חלום אך גם הוא עבר
עתה אין לי כלום בעולם
אין לי דבר.
*
הכניסיני תחת כנפך
והיי לי אם ואחות
ויהי חיקך מקלט ראשי
קן תפילותי הנידחות.
[ליצירה]
---
הקלאסיקה של ביאליק במיטבה!
שיבוץ פנינים מן המקורות היהודיים ושילובם בשיר:
"היה חלום אך גם הוא עבר"-כחלום יעוף...
"תחת כנפך"-תחת כנפי השכינה...
[ליצירה]
*
למה 'עלאק ישל"צ'? אני דווקא הייתי קורא לזה 'ישל"צ במיטבה'..
'צלחת מעופפת'.. -תודה שזיכית אותי בתגובתך הראשונה באתר.. אני מסמיק ומוחמא.. :)
רעות.... ?... (רוצה לפרט מעבר לשלוש נקודות? :) )
[ליצירה]
אוי דנדושי!
דנדנושילה!
איזה מעודד אתה- לעשות מסיבת הפתעה לעצמי, לשבת עם עצמי ולדסקס עם עצמי עד זוב דם.. איזה הצעות מפתות יש לך...
אולי אני גם אכתוב כרטיס ברכה לעצמי..
סתם... אל תקח את זה קשה.. הכל בסבבה.. :)
[ליצירה]
גִיייייייייייי
קטע כואב ויפה.
אבל עד מתי תכתוב קטעים כאלו?
מתי תתחיל להיות אופטימי?
מתי תלמד לנתב את הכשרון האדיר שניחנת בו למקומות נכונים, אופטימיים?
אותה תמונה. זוויות שונות. (ולך אני לא צריך לפרט על זוויות צילום, ולמה אני מתכוון). תתחיל לצאת מהמסגרת להביא לנו לצורה תמונות אחרות, ומי יתן והם יהיו יפות ונוגעות לא פחות מהקטעים שקיימים.
[ליצירה]
כמה פעמים ניסיתי להתחיל את הספר.. -המון! אולי 10 פעמים בלי להגזים!
אבל בכל פעם- עם כל הביקורות המהללות שיש לו, לא הצלחתי להסתדר עם השפה והמנטליות האמריקאית המתפרצת מכל משפט וציטוט שבספר. קשה.
אבל שיכנעת אותי לנסות שוב. מבטיח לעדכן.
[ליצירה]
וואי...
איזו תרעומת..
'לותנת מידדה'- אני מציע לך להסתייג בדבריך, מה שכתבת בהודעתך האחרונה ממש לא תואם את רוחנו ואת רוח האתר. חוץ מזה שאת דתיה לא? (לפי יצירותיך), אז אנא.. לא מתאים... ממש... וכו'..
שמואל- אם אתה מפרסם את יצירותיך בכל כך הרבה מקומות, למה אתה צריך לפרסם בעוד איזה אתר של ימנים, חלקם אף קיצוניים, שלא אוהבים אותך, או יותר נכון- לא כל כך סובלים אותך. כשהדבר היחיד שאתה מפרסם- הם שירים אינפנטיליים הכתובים בצורה של משורר מבוזבז שמנסה לדלות מעצמו את שארית כשרונו המבוזבז למטרות אינפנטיליות.
תנסה לפרסם את היצירות הללו במקום אחר. ואולי כאן תמצא את המקום להציג את היצירות האמיתיות שלך, את השירים השיריים שלך. וכו'..
[ליצירה]
:)*
סו- את גדולה.
זו הגדולה של הסופרים הגדולים- לקחת אירוע קטן ושולי לכאורה, ולהפוך אותו לסיפור יפיפה כדוגמת זה.
we want more!
כישרון את. משו.
[ליצירה]
*
אוקיי, אז בשבת אחרי האוכל, שכבתי לי על המיטה, בהיתי בתיקרה, בהיתי בשולחן, בכיסא, במחשב, ובארון ספרים, ואז- ממש אז- צד את עיני הספר 'שני ירחים', ואמרתי לעצמי 'טוב, נו.. תן לספר האמריקקי הזה עוד צ'אנס', ולקחתי אותו לקריאה חוזרת, ושכבתי וקראתי. וקראתי. וקראתי. ועברתי לסלון כי כבר שקעה השמש ולא היה לי אור בחדר. ויצאה שבת וגמרתי את הספר. ואפילו הזלתי דמעה בסוף, כשחמציצית זצ"ל החזירה נשמתה לבורא.
אמנם לא התרגשתי כ"כ כמו שנכתב בביקורות על הספר. אבל הזלתי בסוף דמעה- וגם זה משהו...
למי שאהב ועדיין לא קרא את 'מישהו לרוץ איתו' -לרוץ לקרוא! אותו סגנון, רק ש'מישהו לרוץ איתו' הוא ישראלי, עם שמות ישראלים, עם סיטואציות ישראליות, בירושלים- בליפתא. כחול לבן. קל יותר לקרוא ולהתחבר.
אוייש.. לא כל כך אהבתי את פרי-בי. ואני חושב שהסופרת הייתה צריכה למצוא בספר את המקום להאריך על בן ולספר על הקטע של הנגיעות ולמה הוא נרתע- לא סופר עליו מספיק. ספר חביב.
:) רק אושר
תגובות