הדבר הכי חשוב זה להיות מסוגל
להסתכל לעצמך בעיניים. שלא יקרה
שבגיל 60 תסתכל בראי ותגיד
"מי זה?" או "מאיפה זה בא?"
שתגדל להיות מישהו שאתה אוהב,
מי,
שתמיד רצית להיות.
חובב יקר, סליחה על התגובה המאוחרת מאוד, רק עכשיו שמתי לב... המשפט הזה נכתב בשאיפה דווקא בגלל שזה קשה כל כך. לו היה זה קל, לא היינו צריכים לכתוב על זה תאוריות, היינו פשוט עושים. זה נכתב מהפחד לא להצליח. מהפחד שכן נקום בגיל 50 או60 ולא נזהה מי שעומד בראי שניצב מולנו....
המון בהצלחה...
דנדוש.
[ליצירה]
אמנם זה הכי חשוב
אבל זה הכי קשה.
קל להגיד דברים כאלה,
מתסכל לנסות ליישם אותם
שוב ושוב,
ולא להצליח.
____
בכל מקרה נגעתי לי בנקודה רגישה מאוד...
[ליצירה]
חובב יקר, סליחה על התגובה המאוחרת מאוד, רק עכשיו שמתי לב... המשפט הזה נכתב בשאיפה דווקא בגלל שזה קשה כל כך. לו היה זה קל, לא היינו צריכים לכתוב על זה תאוריות, היינו פשוט עושים. זה נכתב מהפחד לא להצליח. מהפחד שכן נקום בגיל 50 או60 ולא נזהה מי שעומד בראי שניצב מולנו....
המון בהצלחה...
דנדוש.
[ליצירה]
להיות חבר של...
בס"ד
זה מזכיר לי מה שחבר אמר לי:
תחיה כך שתהיה אדם שהיית רוצה להיות חבר שלך.
יופי של פרספקטיבה עתידית בכדי להדגיש את חשיבות העכשוית.
[ליצירה]
אהבתי את השיר, המבנה והקצב של השיר.
זה גם מוסיף שאין נקודות, בעיקר בסוף.
לגבי הנושא - מה נעשה? הכל תלוי בנו. כל מעשה קטן משפיע, ונקווה להמשיך להעביר את האור. נסי לחייך לאנשים מבוגרים ולומר להם בוקר טוב, סתם, בלי סיבה ומבלי להכירם, תראי איך תאירי את יומם...
דנדוש.
[ליצירה]
אני חולקת על מי שכתבה מעליי.. ממש אהבתי את הקטע. דווקא התמימות, והשפה הפשוטה לכאורה, היא-היא זו ש"עושה את זה" חמוד מאוד וברור בהחלט.
נ.ב. בניו יורק באמת יש בלאגן גדול...
[ליצירה]
דווקא בעיני השיר יפה, אבל רק ברעיון,
כי בדרך כלל מאוד פשוט להסיט את ההמון,
ואיך זה שתמיד בעומד בראש שלטון
מישהו אינלקטואל, אשר בכיסו גם הון?
הלוואי וזה היה פשוט כל כך. אבל מבחינה פשוטה של המציאות, כנראה שזה לא.
תגובות