הדבר הכי חשוב זה להיות מסוגל
להסתכל לעצמך בעיניים. שלא יקרה
שבגיל 60 תסתכל בראי ותגיד
"מי זה?" או "מאיפה זה בא?"
שתגדל להיות מישהו שאתה אוהב,
מי,
שתמיד רצית להיות.
דנדוש ביסלי
-
אוהבת עמיחי ומילים קטנות ופשוטות. מנסה לחיות...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] שוקלת להדפיס... אבל אולי כדאי להפנים וזהו? [ליצירה]
- [ליצירה] אני אשתה לכבוד לזה!!!! [ליצירה]
- [ליצירה] ותסתכלו לעצמכם טוב טוב בעיניים. מי אני? זו שאלה . [ליצירה]
- [ליצירה] יפה... הפנמתי והיתחברתי... בהצלחה לך... [ליצירה]
- [ליצירה] אמנם זה הכי חשוב אבל זה הכי קשה. קל להגיד דברים כאלה, מתסכל לנסות ליישם אותם שוב ושוב, ולא להצליח. ____ בכל מקרה נגעתי לי בנקודה רגישה מאוד... [ליצירה]
- [ליצירה] חובב יקר, סליחה על התגובה המאוחרת מאוד, רק עכשיו שמתי לב... המשפט הזה נכתב בשאיפה דווקא בגלל שזה קשה כל כך. לו היה זה קל, לא היינו צריכים לכתוב על זה תאוריות, היינו פשוט עושים. זה נכתב מהפחד לא להצליח. מהפחד שכן נקום בגיל 50 או60 ולא נזהה מי שעומד בראי שניצב מולנו.... המון בהצלחה... דנדוש. [ליצירה]
- [ליצירה] להיות חבר של... בס"ד זה מזכיר לי מה שחבר אמר לי: תחיה כך שתהיה אדם שהיית רוצה להיות חבר שלך. יופי של פרספקטיבה עתידית בכדי להדגיש את חשיבות העכשוית. [ליצירה]
- [ליצירה] אני אוהבת את הזרימה בשיר, את המחשבות המשתקפות, את הצעד הזה לאחור, שכולנו צריכים לעשות. כי מי שלא עושה, לא רואה, לא מתבדה. [ליצירה]
- [ליצירה] סליחה, מרב עצבים שכחתי: כנפי שחר: זה מתוק ומקסים ואין ספק שזה מתכתב עם רחל. מעולה! ואני גם מסכימה שצריכים יותר לטרוח ולהגיב, בעיקר על יצירות של יוצרים שאתה לא מכיר או חדשים. חבל שכאן הכל (כמעט) נשאר בביצה מסוימת. כל הכבוד על הרמת הכפפה. [ליצירה]
- [ליצירה] לקח לי כמה רגעים כדי להכנס לראש (אבל אולי זה כי קצת כואב לי הראש) בכל מקרה - אהבתי מאוד, אכן "זאת ירושלים" ושמא נוסיף - זהו עמישראל...? [ליצירה]
- [ליצירה] אתה קשקשן, וטוב שיש לך הרבה חברים. שיר יפה, אהבתי... [ליצירה]
- [ליצירה] המקצב יפה. ממש אהבתי את מבנה השיר ולצערי, את המסקנה. אני חושבת שאת מגיעה אליה בצורה צורנית יפה וחזקה. בנוגע לתוכן - כל הכבוד לך. הרבה יותר פשוט ליפול למלכודת שאולי את לא בסדר, ואולי השינוי הוא בגללך. כנראה שיופיך באמת נוגע במרחקים אם הצלחת לראות את השתקפותך אפילו באיש כזה... אהבתי. דנדוש. [ליצירה]
- [ליצירה] כרובי היקר שבכרובים! בעצם כולם כאן מגמגמים. השאלה האם ברבות השנים, מצליחים לעלות. והשאלה החשובה באמת, האם תוכל מתוך הקרקור להוציא אמת חבויה ולהעיף מילים באוויר. זה תלוי בך ובמוזה ובמאורעות שיש בחייך. אם תשאל לדעתי, אתה בכיוון הנכון, שכן השיר הזה מלא חן ויושר גדול. ללא מסכות. אהבתי. אני מכתירה לך את כתר אהבת דנדוש. לא הרבה, אבל בכל זאת, כתר... [ליצירה]
- [ליצירה] אדם יקירי, אמנם ההליקופטרים עדיין באוויר, הגיפים עדיין בכוננות והחיילים הקרביים עדיין מנסים לתפוס את היימח שמם, אבל יש עדיין דברים פיוטיים מאשר חייל קרבי. היית לאחרונה במילואים? [ליצירה]
- [ליצירה] עברתי כי באמת "קיבלתי ציון טוב" או פשוט כי כל עוד אני חי, זה אומר שאינני יכול להיכשל? [ליצירה]
- [ליצירה] עד "מצאתי את עצמי קבור", מצאתי את עצמי בשיר. יש לך קצב מעולה, פתיחה טובה, ועניין שיצרת להמשיך ולקרוא. השורה האחרונה, די קוטעת את הרצף, אבל זה נראה לי קטיעה חדה מידי, כיוון שלא הבנתי אותה והיא שוברת את מה שבנית כל השיר. לדעתי אפשר להוציא יותר. השורה האחרונה עלומה מידי...לא? [ליצירה]
- [ליצירה] אולי זה בגלל השעה אבל אני לא בטוחה שהבנתי את הכל... לדוגמא: למה למות כמו החתולים? (ז"א: זה נשמע לי משפיל משהו, לא!?) ובכל זאת יש בשיר משהו שאהבתי... אולי הדימויים? הציוריות טובה מאוד, והתמונה נורא עולה לי בראש כשאני קוראת אותו... [ליצירה]
תגובות