הדבר הכי חשוב זה להיות מסוגל
להסתכל לעצמך בעיניים. שלא יקרה
שבגיל 60 תסתכל בראי ותגיד
"מי זה?" או "מאיפה זה בא?"
שתגדל להיות מישהו שאתה אוהב,
מי,
שתמיד רצית להיות.
חובב יקר, סליחה על התגובה המאוחרת מאוד, רק עכשיו שמתי לב... המשפט הזה נכתב בשאיפה דווקא בגלל שזה קשה כל כך. לו היה זה קל, לא היינו צריכים לכתוב על זה תאוריות, היינו פשוט עושים. זה נכתב מהפחד לא להצליח. מהפחד שכן נקום בגיל 50 או60 ולא נזהה מי שעומד בראי שניצב מולנו....
המון בהצלחה...
דנדוש.
[ליצירה]
אמנם זה הכי חשוב
אבל זה הכי קשה.
קל להגיד דברים כאלה,
מתסכל לנסות ליישם אותם
שוב ושוב,
ולא להצליח.
____
בכל מקרה נגעתי לי בנקודה רגישה מאוד...
[ליצירה]
חובב יקר, סליחה על התגובה המאוחרת מאוד, רק עכשיו שמתי לב... המשפט הזה נכתב בשאיפה דווקא בגלל שזה קשה כל כך. לו היה זה קל, לא היינו צריכים לכתוב על זה תאוריות, היינו פשוט עושים. זה נכתב מהפחד לא להצליח. מהפחד שכן נקום בגיל 50 או60 ולא נזהה מי שעומד בראי שניצב מולנו....
המון בהצלחה...
דנדוש.
[ליצירה]
להיות חבר של...
בס"ד
זה מזכיר לי מה שחבר אמר לי:
תחיה כך שתהיה אדם שהיית רוצה להיות חבר שלך.
יופי של פרספקטיבה עתידית בכדי להדגיש את חשיבות העכשוית.
[ליצירה]
חלמונית יקרה, בדרכ אינני נכנסת למה שכתוב לידו קטע, והפעם דווקא נכנסתי. והאמת, היה שוה!
מלבד זה שהקטע מקסים, וכתוב בחן, אני מניחה שזה פשוט משקף קצת את כל אחד מאיתנו: מחשבות שצומחות והולכות ומסתבכות ובסך הכל, הן תלויות בכלום. והגיע הזמן שנרים ת'ראש ונכיר בכך. ומצד שני אולי האבוקדו יעבור לחלקת שדה או לגינה ביתית קטנה. למשהו שרוצה. אהבתי.
[ליצירה]
הדבר העיקרי שאני אוהבת בקטע הוא שזה מדבר על נושא יחסית נדוש ולעוס, אבל הוא מציג את זה מזווית טיפה אחרת ומצליח לדלג מעל המחסום הזה.
אני אוהבת שזה לא "תאהבי אותי קצת יותר ונצא לטיול מדהים בין שמים וארץ והכל יהיה יופי טופי וניהיה החברים הכי טובים בעולם".
הכל הרבה פחות מתוק ולכן, בעיני, יותר ראליסטי ואמיתי.
"תכסי את הכיעור שלי
במילים יפות
זה יפצה על הצער
זה ישאיר פירורים
לימים של מחסור"
זה קטע בשיר שממש אהבתי.
בקיצור, עבודה מעולה, כל הכבוד.
תגובות