בע"ה.
עיני תרות אחרי אולי
שאלות האם כדאי
כלות אל הזולת
והאור שבפני
מקביל פני האדם
וחי
שירת ליבי
על זאת הדרך מתנגנת והולכת
לאיטי
ואני רץ בקיצבו של דופק
בעקבות הקול, הרוח והחול
שמעלים ניחוח באפי
עיני תרות אחרי אולי
זו השירה שבליבי.
[ליצירה]
שמחתם אותי מאד!
לכל המגיבים החמודים תודה רבה, על הפידבק והביקורת הבונה.
בקשר ל'אות החסירה ' בסוף- זה בכוונה, דרך אחרת לא לכתוב את אחד משמותיו יתברך במפורש (הרב יואל בן נון לימד אותי כך)
ובקשר לסימני הקריאה הרבים, לכולם, יתכן וזה עמוס מדי, אם כי לכל מיקום של סימן קריאה יש משמעות שונה, פעמים שהוא בא לחזק את האמירה, פעמים שהוא בא כדי לבטא ציווי/בקשה.
ושוב תודה לכולם, שירבו כפות על ראשכם וקיץ טוב
הלך.
[ליצירה]
בעניין הבית, הלוואי שהסיוט הזה יגמר ונעורר ולא יהיו לא טרקטורים שחורים, ולא דחפורים ירוקים-חומים, והילדים עוד יוסיפו לרדת במדרגות למשחק הרחוב כדרכם של ילדים בכל העולם, (גם עם זה על שפת החוף המערבי-דרומי של ארצינו).
שמחתי מאד לקרוא את שירך, הוא מפתיע, הוא חי.
תודה ושבת שלום.
[ליצירה]
:)
תודה על התגובה, ועל המחמאות.
אני בעצמי לא יודע למה כך, גמרתי את הסיפור, יתכן שלא היה לי נעים כך סתם לגרום לרצח, אגב גם "התובנות הגדולות של הנפשות הפועלותהיו משהו ממש לא מתוכנן.
בקשר, לשמות, זה פשוט נראה לי יותר מתאים למשפחה אמריקאית מאשר ישראלית (אמנם חברי המטבח נשמעים מאד ישראליים), יתכן וזה יוצר השלמה בין השניים.
(אולי כמו ההתנהגות שלנו בארץ ביחס לאו"ם).