כשאת אומרת שאת לא אוהבת חמוצים
למה את מתכוונת?
אני
מבין
חמוץ
מתוק
וכשאת מציעה לצאת להעיף עפיפונים
על מה את חושבת?
אני
הולך
קרוב
רחוק
את אוסף השעונים שהיה לי
ניפצתי על שמשה שחורה.
אור שמש
כחול שמיים
זה הכל.
שי דוידס
-
"שיר החושף עצמו בשבעה מתוך עשרה, הוא שיר טוב, אך שיר החושף עצמו בחמישה מתוך עשרה, לא יישכח לעולם." (באשו)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] חטא שחטאתי. והיום- יום כיפור קטן. קטן. [ליצירה]
- [ליצירה] אבל בעיקר נגיש, אה? [ליצירה]
- [ליצירה] חולות [ליצירה]
- [ליצירה] ועל אף שבריות יעידו כי גודלי הממוצע עולה עליו- כיפת השמים- הכופה עצמה עליי מכבידה, מגבננת את גווי הזקוף. [ליצירה]
- [ליצירה] בטוח. [ליצירה]
- [ליצירה] הנה קטע שנכתב: אני מדבר בשפת "כולם מבינים" את שפתיי, אין צורך להניע את אוזניכם, לוּ יכולתי, היית עוקר ממקומן שלא תבואו לידי שמיעת המילים שאותן אני כל כך מסתיר. ואם לא הייתי שומע אני? אז את קול החדוּת המדברת לא היית שומע לעולם ולא יכולתי להגות את המשפט הכל כך חסר. זו בעצם שעה קלה של רחשי לב היוצאים לקראת ליל ולא שקַר או גשום בחוץ אלא התקף קנאה אחז כשלא נותר דבר מלעשות. הסתדרתי. עם או ללא עזרים, אני מוצא את שלוות הרוח ובלבד שלא תהיה דקה אחת פנויה. והמשפט? בסופו של דבר י-(א)ע(מ)ש(ר)ה [ליצירה]
- [ליצירה] תודה:) [ליצירה]
- [ליצירה] שן? חזרת?? ברוך השב!! [ליצירה]
- [ליצירה] טעות לשונית בבית שני. קשר לבתים הקודמים. בתים? "את צרור שיריי שכתבתי בלב הם זרקו במחי יד. לא הבחינו בייסורים וכאב וקרעו בגסות כל אחד. אך נפשי הפצועה המשיכה לכתוב, מתפללת לידיי זהב שיטפלו וינהגו בה בטוב ושמישהו אותה יאהב. והנה אדם יקר את מילותיי מלטף ומחבק כל שיר ושיר את שבריי הוא כעת אוסף ובאהבה את כתיבתי מאיר". אם תורידי כי מיני "ווי" חיבור, אולי יסתדרו בשורות מילותייך. לא לכפות על המסגרת. [ליצירה]
- [ליצירה] אני עכשיו ממש מתלבט אם להוריד את המילה האחרונה בשיר. עזרה? [ליצירה]
תגובות