את
הפזמון של חיי
שיר אהבתי נטול הבתים
ופעם, בלילה, עת
חושך-
לא נכבה,
הדלקת לי כוכב
ובירח דהוי
קישטת שמי ימיי.
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] נחמד. אם כבר הולכים על ניסוח חיובי אז- "את הבאה- יקבל בלי פחד"... [ליצירה]
- [ליצירה] ליטל- זה חסר, לא מספיק בנוי... [ליצירה]
- [ליצירה] מצויין! משהו בשלושת השורות הראשונות הפריע לי, גם בקריאה שניה, לא מצליחה להגדיר מה בדיוק, הפתיחה קצת... לא בטוחה מה לכתוב- בומבסתית, יומרנית או סתם לא באה לי טוב אבל היצירה הזו מצויינת, פשוט נפלאה ומופלאה. בכתיבה, במקצב, בצורה, ובתוכן. נפלא!!! [ליצירה]
- [ליצירה] הרעיון יפה, הביטוי- היה בעיני קצת מסורבל, לא זורם. אולי כדאי עוד לעבוד על זה- שלא יתפספס. [ליצירה]
- [ליצירה] יצרת כאן יצירה חדשה שיכולה להיות מתאימה לפרסום, תודה-כתמיד, על הרגישות והתגובות מלאות הרגש והמחשבה. [ליצירה]
- [ליצירה] הרעיון יפה וככל שהתקדמתי בקריאת היצירה, היא תפס אותי יותר. השורות הראשונות לא היו מספיק טובות בעיני, חזרה על מילים, קצת בלבול וניסוחים לא מספקים ועם השורות, כאמור, זה משתפר עד מאוד. [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד מאוד וקליל! [ליצירה]
- [ליצירה] זה יפה, שי- זה כ"כ יפה!!! איך השתנתה הכתיבה שלך והיא רק משתבחת! [ליצירה]
- [ליצירה] תודה על התגובות. אם חשבתי עליו הרבה לפני? לא יודעת, זה פשוט תחושה שיצאה ובאה לידי ביטוי פתאום. וזה היה מזמן, לפני יותר משנה. נחמד שפתאום נזכרים ביצירות מהעבר.... תודה :) [ליצירה]
- [ליצירה] היוכל להכתב שיר נפלא מזה בשבח הארץ?! קסום ונפלא!!! [ליצירה]
תגובות