אדם הולך בצילו,
לפתע נגלה אליו אור,
הולך האדם בעקבות האור,
ועם כל צעד האור גדל ומתחזק.
לפתע,
האדם נופל.
האדם אוחז בקצוות האור
שנשלחות אליו
ומטפס.
טיפס האדם והגיע השמיימה.
שאל האדם את אלוקים:
"איכה?!"
[ליצירה]
גאה להגיב ראשונה.
הדיוק.. זה הדבר שהכי בולט לי.
ההקפדה על כל הקווים הקטנים, הפרטים הלכאורה שוליים הופכים את הציור הזה לדבר מדהים.
כל הכבוד. :)
[ליצירה]
שאלת ואני אשתדל לענות כמיטב יכולתי.
שאלת מה קרב אותי.
זה תהליך. מבררים. שואלים אנשים. קוראים ספרים. צריך להתאמץ.. ועד עכשיו אני עוד מבררת, ומחפשת עוד תשובות, אך את הבסיס מצאתי בעזרת אנשים סביבי שהיתה להם הסבלנות לענות לי על כל השאלות "כפירה" שלי.
(קשה מאוד לפרט את כל התהליך, זה המון. אני אשמח לשתף במסרישי עוד)
[ליצירה]
;-)
לדעתי אם מישו לא היה בזמן הגירוש בגוש - סימן שהוא לא היה צריך להיות שם ושהמקום שלו היה איפה שהוא היה.
ובכל זאת - תחושת ההחמצה בהחלט לגיטימית ונראה לי משותפת לעוד הרבה אנשים.
תגובות