[ליצירה]
התמציתיות - גרמה לי לקרוא שוב ושוב,
מאוד קצר
אבל מאוד אומר הכל...
כנרת - השארת אותי פעם שנייה בערב אחד ללא מילים :-))
תודה לך על יצירה מיוחדת...
[ליצירה]
בחיי שאבתם אותי :))
תודה לכם על ערבול השירה ללא מלים
על מרקם האגדה והסחף
על שורת המחץ ,
ההכירות האישית, והקסם,
ועל השבח שעלינו לשבח למי שאמר
וברא כּנרת עם שיחים, סודות ואהבות :)
ומחר, יצייר הבוקר שמיים חדשים
כּנרת,
מודה ואוהבת :)
[ליצירה]
יפעת, את מרשה לי להשתמש במלים הללו? (בלי לגלות שזה ממך). זה בדיוק מה שהרגשתי ולא מצאתי מלים פשוטות כמו: אני אוהבת, בחיוך, ולהודות שעם
כל הצער
יש פער.
והגשר? היכן הוא?
שבוע רך ואוהב
[ליצירה]
הֵי, זה באמת מזמן, וזה חביב מאד.
הייתי רוצה לשמוע איך זה 20 שנה אחרי...
מתנגדת נחרצות לשורה הראשונה בבית השני. כחות החיים והרצון של האדם מוּנָעים מתוכו הפנימי, ולא מקיומו של אפקט חיצוני כלשהו, אפילו אהובו.
האהוב מוסיף לנו את מימד ההשלמה וההשתלמות בחיים, אך האם חיינו נטולי כל טעם בלעדיו? אני ודאי מסכימה שאנו נדרשים לכוחות נפש גדולים ע"מ להמשיך ולצמוח בחיים, לצד אכזבה/קושי וכד'. ומכאן שאלתי, האם יש גם לחוד שאינו סותר את היחד,
והפקקים, האם הם נמוגים, או מוצאים את מקומם הנכון?
האם היית כותב היום, את הבית האחרון באותן מילים?(באותה עוצמה, אני מקוה שכן). או באיזו חכמת חיים היית מעשיר אותנו היום, ו...כן יש לי עוד כמה שאלות,
קטע קצר, נשמע שבלוני, כמו שכתב הבדוי שמעלי, שוקולדי, ולטעמי יותר מדי, עד כדי נטילת אמינות, ועם זאת, לא אוכל להתכחש למתיקות הבראשיתית, שהיא אכן כדבש - אשר יש בו גם מרפא.
[ליצירה]
אותיות צבועות יפה
בכלל לא הבנתי שהי' מרחפת למעלה. זו אמנם עריכה מקורית, אבל...
ומכל מקום, אהבתי מאד את הגלים, ויש משהו
כמוס באוריאל הזה, ילד מיוחד...
אני מקוה שטוב לו
ימים קסומים מירילי
כּנרת
[ליצירה]
חמודה שאת :) נראלי שכולנו אורחים ולא רק בירושלים...
תחושה מוכרת, כמו בתקופה שהייתי עושה דרך 3 שעות מן הדרום הרחוק (עלאק, בארצנו הקטנטונת:) רק כדי לגעת בפיסת שמיים ירושלמית.
תהני מכל ביקור בה
כי יש ימים, פי שבעים תכולה התכלת
כּנרת~~
[ליצירה]
אני חושבת שהסדר הנכון, הוא מה שאנו קובעים, על פי הרצון הפנימי שלנו. זה לא כך פשוט, כמו שאת מציינת, כי רצונות חיצוניים כופים אותנו לא מעט, וממעטים את מעגל השמחה שלנו. מסדר העדיפויות שציינת זה די מודגש, ואת חשה כפי שכתבת ש"אין זה הסדר הנכון שלהם".
מעגל העצמי ראוי לו להיות הראשון, (לדעתי כמובן), כי כאשר העצמי שלי מבורר, ממלא את ישותי בתובנת ההשתדלות והבטחון, אזי שהוא מקרין מעוצמתו ליתר המעגלים.
לע"ד, מטרתנו בעולם היא לא לזרום בקוים מתפתלים, (גם אם הם מפותלים), כי אם בזרימה ^פנימית^ ישרה,
המביאה לידי שמחה.
ולישרי לב - שמחה.
ואת כל כך לא 'דרדסית'. אני חשה הערכה כלפייך על הבאת הדברים.
[ליצירה]
נפלא רביעית, נפלא.
כמה הייתי רוצה להכניס קצת ערגה בתפילתי.
ועכשו אני מבינה מיהי הדמות המסתורית שאני פוגשת
שם ביער. אז פעם הבאה לא להסתתר מאחורי העצים,
ותגידי לי שלום יפה:)))))))))
אוהבת
כּנרת
[ליצירה]
הוי קיפי קיפי. אממ.. אופססססס דבי דב, הצחקתני עד גלגלתני.
על מה ולמה זה הקדשת לי את הצחוק הזה? זכר לסיפוריך על החבר'ה בספריות עבודתך? :)
תחזיק מעמד איתם, ואל תנעל אפ'פעם חבר'ה בספריה, הדמיון שלהם פרוע מכל מציאות. אבל תודֶה שהם אחלה, ושזה גיל מלא גיל ועליצות וסקרנות ושובבות נעורים:-)
חלומות טובים ולילה שקט---