משהו כמו:
ואם אחד מאיתנו הולך מעימנו...
התגובה הלא נשלטת הראשונית שלי הייתה: "אוווווווו...." עם הטיית הראש הצידה. כמו התגובות של הקהל מ"צער גידול בנות" כשהקטנטונת עושה משהו מתוק ונוגע ללב.
היא מקבלת מימד של אנושיות הנקודה (עיגול קטן/ריבוע קטן) הזאת.
אהבתי מאוד. הזכיר לי את הסגנון הרעיוני של מורדילו.
[ליצירה]
הייתי נותנת לזה כותרת אחרת
משהו כמו:
ואם אחד מאיתנו הולך מעימנו...
התגובה הלא נשלטת הראשונית שלי הייתה: "אוווווווו...." עם הטיית הראש הצידה. כמו התגובות של הקהל מ"צער גידול בנות" כשהקטנטונת עושה משהו מתוק ונוגע ללב.
היא מקבלת מימד של אנושיות הנקודה (עיגול קטן/ריבוע קטן) הזאת.
אהבתי מאוד. הזכיר לי את הסגנון הרעיוני של מורדילו.
[ליצירה]
תיקון טעות
לסיפור (הקצר- כולו שני דפים פורמט כיס) של עגנון קוראים "המניין" ולא עשירי למנין. אלא מאי, אילו אני הייתי עגנון הייתי בודאי קורא לו 'עשירי למניין', לפי שכל עניינו באותו חולה שנתרפא דרך נס ומפתחו של עולם הבא קם והתגבר כארי להיות העשירי למניין למען לא יעבור על החבריא הקדישא יום אחד ללא תפילה במניין ח"ו, אלא מה אעשה שמתוך קטסטרופה היסטורית שהחריב טיטוס את ירושלים וגלה ישראל מארצו נולדתי לא שי ולא עגנון אלא זר בתוכם וג'ו
תגובות