על המדף ערימת דפים
עם שירים גמורים
נשכחים
את השיר שכתבתי לך
לא רציתי לגמור
חסרה בו רק מילה
שיישאר כך
עם סימן שאלה
?
מסר כפול
-
לא משורר לא סופר
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] גם לאנשים אופטימים מטבעם יש רגעים קשים שגורמים להם להביע מילות יאוש. תמצאי אותם גם בין יוצרי צורה. אנשים נבונים יודעים לנצל רגעים אלה כדי להתחזק ולבנות את עצמם. בכל מקרה כדאי להאמין שיש עוד אנשים טובים בעולם שאפשר לשתף אותם גם ברגעים קשים. [ליצירה]
- [ליצירה] "אֲנִי רוֹצֶה בַּךְ רוֹצָה בִּי" זה שיר אהבה בפני עצמו, מבלי להמעיט ביופי של השיר כולו. [ליצירה]
- [ליצירה] דיאלוג שלום מאיר, אני מדבר בשם מר מונולוג, זה שפנית אליו "אלוהים". אינני רוצה לפגוע במאמינים ולכן אני קורא לזה שפנית אליו בשם שונה. בעצם אני מאמין שלכל אחד יש איזה "אלוהים קטן" בתוך נשמתו ולזה שאתה פנית קראת מונולוג ואני מדבר בשמו. אז כיון שאני האלוהים הפרטי שלך, והלכתי אתך כל הדרך, אינך יכול לשלח אותי בבושת פנים. כי אם אתה תמות גם אני אמות. אני שומר עליך כמו שאתה שומר עליי, ואני חושב שעשינו את זה די יפה ביחד נוכח כל הדברים הקשים שעברו עלינו. לי יש כרגע תפקיד קשה מאוד: לתדלק אותך למשימות הבאות, שגם הם לא יהיו קלות, ותאמין לי אני יודע (שכחת ? אני אלוהים). אבל עד כה עמדת בהם יפה ולא איכזבת אותי ואני בטוח שתמשיך לא לאכזב אותי. אני מכיר אותך. דוקא הקושי שלך הוא שיעזור לך לעמוד בהמשך ואף להתעלות למקומות שלא הכרת במשך 27 שנותיך. אז תן לי יד ונמשיך לצעוד יחד בדרך. שלך מונולוג [ליצירה]
- [ליצירה] יפה ועדין [ליצירה]
- [ליצירה] גם על השיר הזה דילגתי. תמשיך לנפח, בלון הבלון יתפוצץ לך בפרצוף. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה למגיבים תודה לכל המגיבים. זה מרגש מאוד שאותו שיר שבשלמותו נבע מהחוויה שהוא מתאר, ושורות הסיום שמביעות את התחושות ש ל י מהחוייה הזאת, יוצרים שונים רואים בו דגשים שונים, כל אחד לפי טעמו. יש טעם בדברים של אלה שמעדיפים את תאור החוויה ומשאירים את התחושות (שתי השורות האחרונות) לקורא. יש גם הרבה טעם בהצעה של שי לקחת את שתי השורות האחרונות לעצב אותן כבסיס לשיר בפני עצמו, ומצאה בעיניי הדרך בה הוא הדגים את זה. אני כשלעצמי רואה בחוויה הנגמרת בתאור התחושה, שלמות של שיר, ולא הייתי משנה אותו, ואת השיר של שי מפרסם כיצירה בפני עצמה. ומובן שאני שמח לשמוע גם מחמאות וגם ביקורת שיתנו לי רעיון איך לעצב את שיריי הבאים. חג עצמאות שמח לכולכם וכל טוב. מסר [ליצירה]
- [ליצירה] אַף הוּא רָאָה אוֹתוֹ עַל אֵם הַדֶּרֶךְ. אָמַר לוֹ: "עַל כִּי הָלַמְתָּ בָּהּ - הָלְמָה בְּךָ. וְנִהְיתָה עַלְמְתְךָ יַהֲלוֹם" . (פרקי אהבות פרק א') [ליצירה]
- [ליצירה] כמה יפה את יודעת לכתוב. כל שיר שלך ופנינה.עלי והצליחי ! ואחרי המחמאה הערה: הניקוד אינו נכון. ניקוד מוסיף לשירה עוד ממד, אבל הוא צריך להיות מדויק. עדיף לכתוב בכתיב חסר מאשר בניקוד שגוי. [ליצירה]
- [ליצירה] איש התווים היקר, א. הגרסה הראשונה הוסרה בגלל תקרית מביכה של ויכוח בין המגיבים שהדרדרה להשמצות אישיות, דבר שהעכיר את באווירה הנימוסית והמפרגנת באתר (גם בקורת עניינית יכולה להיות מפרגנת ופוריה. בזכות הביקורת שיפרתי הרבה שירים שלי. דוגמה, ראה דברי התודה בסוף הגרסה השלישית לאיה שחר שהפכה, לטעמי, את הרעיון של הגרסה המקורית לשירה פואטית). ב. הייתי משייך את השיר לארספואטיקה - כלומר: שיר שמבטא מסר על עצם כתיבת שירה. במקרה הזה מדובר שהקשר האישי באמצעות שיר, לא צלח ולכן הכותב אומר: " שיר שמובן לכולם - השיר הנ"ל - אינו מבטא את הקשר הזוגי, וגם בלי שיר יש דרכים ליצור קשר בין בני זוג". שים לב שפעמים רבות שירי אהבה הם מונולוגים של האוהב לאוזני נאהב. קשר בין אוהבים הוא דיאלוג אינטימי בין בני זוג. כוונתי בשיר הזה היתה לומר באמצעות שיר שפונה לקהל הקוראים, שהרעיון להביע את הרגשות במונולוג עשוי "לפספס" את הדיאלוג הזה. לסיכום: המסר הוא לקהל הקוראים. הדיאלוג הוא של זוג ויכול להתקיים גם "בלי שיר". בעבר כתבתי גם שירי אהבה שהם דיאלוגים. אני מקווה שהסברתי את גישתי היטב, וזכותך לא לקבל אותה. קרא את השיר שוב ותראה אם הוא תואם את ההסבר לגישה שלי. מסר [ליצירה]
- [ליצירה] מצמררררר...... כתוב בכשרון ראוי להערכה רבה. [ליצירה]
תגובות