לכל המעונינים להבין רישום?
זאת סקיצה ראשונית, אשר מכינים מספר כמוה, על
מנת להגיע אל הרישום או הציור אליו מתכוונים כסופי.
הביטו על היד הבטוחה, הקווים החזקים ללא פשרות,
ללא שום מחיקות, גם וקווים מסוימים חרגו מהאובייקט,
או לא הבליטו כראוי את שנראה לעין הצופה.
האומן בכל סקיצה כזאת מתמקד על הרצוי לו ביותר,
לשם השגת אפקט מקסימלי.
בין אם זה סנטר בלבד, עין, מצח או אוזן.
עד כאן על רישום.
לי במקרה זה נראה, שניסית להשיג כאן הבעה!
ומטרתך הושגה בשלמות.
סקיצה מרשימה ביותר המדברת אל הצופה בלי מילים.
באימה או הפתעה וגם פחד כל שתרצו.
תודה מכל לבי:
חיים
מבע הנפש של מי שאומרים- יש לו נפש אמן,נגיעות של העט בעולם של דפים,פרחים יבשים של חיים, הפוכים,ואין מבע נפש מספיק לעולם שכזה ואומרים:הוא חי במקומות אחרים.
[ליצירה]
לכל המעונינים להבין רישום?
זאת סקיצה ראשונית, אשר מכינים מספר כמוה, על
מנת להגיע אל הרישום או הציור אליו מתכוונים כסופי.
הביטו על היד הבטוחה, הקווים החזקים ללא פשרות,
ללא שום מחיקות, גם וקווים מסוימים חרגו מהאובייקט,
או לא הבליטו כראוי את שנראה לעין הצופה.
האומן בכל סקיצה כזאת מתמקד על הרצוי לו ביותר,
לשם השגת אפקט מקסימלי.
בין אם זה סנטר בלבד, עין, מצח או אוזן.
עד כאן על רישום.
לי במקרה זה נראה, שניסית להשיג כאן הבעה!
ומטרתך הושגה בשלמות.
סקיצה מרשימה ביותר המדברת אל הצופה בלי מילים.
באימה או הפתעה וגם פחד כל שתרצו.
תודה מכל לבי:
חיים
[ליצירה]
אהבתי מ א ד!
איזו עדינות... אני גם אוהבת את ההבעה.
זה ממש ממש מזכיר ציורים של אבי כ"ץ. עייני בספר "חלומו של מולה" של מינה איתן, ותגלי הרבה דמיון.
[ליצירה]
אהבתי מ א ד!
איזו עדינות... אני גם אוהבת את ההבעה.
זה ממש ממש מזכיר ציורים של אבי כ"ץ. עייני בספר "חלומו של מולה" של מינה איתן, ותגלי הרבה דמיון.
[ליצירה]
...
כתיבה טובה, אך הסיפור...
עולם מצומצם, הדר הכרמל, ממש מחניק לחשוב שאנשים חיים כך.
לא הייתי קוראת לזה אגדה. זה יותר תמונת גשם מחיים אפורים של עוד בן אדם אפרורי.
מתסכל.
[ליצירה]
חבל
א. אין את הבית הראשון
ב. החזרה על מילים לא שייכת לשיר המקורי- אלא למנגינה, (ופשוטים, ופשוטים...)
ג. שכחת- וזה חמור בעיניי לומר שזה שייך ללאה גולדברג!!!
[ליצירה]
ואותו עם פרימיטיבי
בן ישמעאל הוא יחף במדבר
ותמורת דם הוא ירצח
יהודים וכבוד
אַין עוד עם אחד כזה פרימיטיבי;
עם, שצורת מטבע לא יִדע.
אך החרב היא פת ערבית לו.
זוהי חבורת נבערים
וחלולי מֹח,
שמעצמה לא איכפת לה.
עיניהם, מביטות בקנאות לעבר המשיח;
אותו אחד ששמו מוחמד
ואל אותן שבעים בתולות, שיקבלו לו אך---
בעוורון חושים מלא,
במולֶך בוטחים.
המלחמה ואופוריית גדלות מדומה
בם אוחזת;
חרף שהכל אל פי הפחת קְרֵבִים.
אַין דבר כזה פלסטינים!
ועכשיו תור הרוסים?
אין עוד עם יותר חכם... וכו'.
תגובות