תמרור: קשה לי עם הדרישה של הבית האחרון. קפץ לי מול הפרצוף (סליחה, מול ה"פנים") משפט בסגנון "מה ששנוא עליך...."
בכל זאת נגעה בי הצעקה שמשתמעת מהשיר: "אני קיים!" שימי-לב... אני פה. סימן: אין מה לעשות המילים שלך פועלות!
(ציון: מי אני שאחלק ציונים?)
תודה,
בועז
[ליצירה]
אוי רחל
תמרור: קשה לי עם הדרישה של הבית האחרון. קפץ לי מול הפרצוף (סליחה, מול ה"פנים") משפט בסגנון "מה ששנוא עליך...."
בכל זאת נגעה בי הצעקה שמשתמעת מהשיר: "אני קיים!" שימי-לב... אני פה. סימן: אין מה לעשות המילים שלך פועלות!
(ציון: מי אני שאחלק ציונים?)
תודה,
בועז
[ליצירה]
יצירה נפלאה... מפליא אותי שאף אחד לא טרח להגיב.
העצבים שלי עיקצצו בכל קריאת הסיפור, והרגש הציף את השכל.
אין לך מושג עד כמה זה מתאים לי, וכמה נהניתי...
כתיבה נהדרת, ארוכה וטובה, תיאורים מעולים, מעלה נקודות למחשבה. כמו שצריך.
אכן... שלושת הדמויות. שתזכה להגיע עם ספינת הפח ליעדך הסופי, ולהשלים עם הזכרונות.
אהדתי.
מושלם... תודה ענקית לך!
[ליצירה]
זה כה גדול שזה לא יאמן.
הראיה שלך כבר מעל ומעבר.
יש נחת בכתיבה שלך שמשדרת המון.
בעצם, זה לא נחת. ריחופים של ערב שבת, הייתי אומר (וכמה שאני מתגעגע לריחופים האלה, התוקפים בהפתעה משמחת).
ובינתיים, המשיכי לרחף בנשמות הקוראים ומעבר...
תודה!
תגובות