בלילה ההוא התאבלתי על אובדן היופי
על סוף הרוע מיררתי.
על כל מה שהיה ואיננו, שנשבר
בכוונה תחילה
בידי איש צר ואוהב.
הטוהר המעושה נטמא,
הלכלוך התפוצץ.
אני צריכה אותך שתחזיק לי את היד -
אבל מי אתה.
תגובות
אהבתי את הכל!
פשוט מלא עצמה....
ועדין מן קורטוב של עצבות,טיפה של מיסתוריות,
פשוט כתיבה נפלאה...
תודה עדי.
פרח בר.
[ליצירה]
בלילות כאלה,
אני מרחמת על עצמי,
ואז בוכה,
ואז מפסיקה,
ואז שונאת את כולם,
ואז מפסיקה,
ואז הולכת לישון בהקלה,
ואז זה לא הולך,
ואז נהיה משעמם,
ואז, עד שמישהו יתקשר, אני משחקת בפלאפון,
ואז שומעת את האנשים שמוקלטים אצלי, ונזכרת שאני לא שונאת אותם,
ונרדמת.
[ליצירה]
נראה לי שמשפט המפתח בקטע הוא "ולאאאאאאא רוצה חברים אחרים..".
בד"כ אני דיי מחבבת את הכתיבה שלך, אבל זה פשוט לא כתוב טוב, ונכון שאמור להיות מנקודת מבט של ילד בכיתה ג', אבל זה פשוט לא זה, לפי דעתי הקטנה.
יום טוב.
תגובות