ולפעמים היא חושבת,
למה רק לי אין דוד גיבור שנפל במלחמה?
עדי .
-
אני אחלום לנצח...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אויש.. ..מהמחשבות האלה, שלא נעים לנו (לי לפחות) להודות בהם. חזק וקולע. [ליצירה]
- [ליצירה] נכון... זה כמו אחרי פיגועים, לא עלינו, קודם כל מקווים שלא נפצע או נהרג מישו שמכירים וכשזה קורה מצטערים שלא מכירים אפילו מישו אחד, כי אז קשה יותר לכאוב באמת... שלא נדע צער. [ליצירה]
- [ליצירה] ... חס וחלילה לא רוצה דוד גיבור כזה מעדיף דודים חיים , באמת אף פעם לא חשבתי אפילו בכיוון הזה , את יודעת זה גם נשמע מאוד אגואיסטי . [ליצירה]
- [ליצירה] באמת? פשוט, אני מכירה המון אנשים שכן חשבו את זה. וגם לא מנקודה של "לא להתחבר לצער". זה אכן אגואיסטי, אבל- תחשוב מנקודת המבט של מי שאומר את זה.... ילדה בגן, אפילו, רואה את כולם עצובים, מתפארים בדודים הגיבורים שלהם, שמתו במלחמה. תראה את אלה שיצאו ממנה חיים, אבל בלי עין או משהו כזה. זה הערצה, סגידה אליהם.... במובן מסויים. [ליצירה]
- [ליצירה] אני חושבת שזה נכון אבל... מכיוון שנתת את זה ככה במשפט אחד הקורא (שבמקרה זה הוא אני) לא מצליח לפתח אמפתיה כלפי הדמות שאומרת. נכון שכולנו לפעמים רוצים סיבה שנטיל בה את כל סיבות הצער שלנו ועוד זה יהיה לגיטימי, והעולם יחבק אותנו, אבל משפט כזה תלוש מהקשרו לא גורם לי להתחבר אליו, על אף שיש בו מן האמת. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה עצוב ולפעמים נכון. [ליצירה]
- [ליצירה] עצוב ומרגש... מאוד קולע... ולפעמים גם די נכון אפילו שזה כואב... תמיד בשמחה! :) בת מלך... [ליצירה]
- [ליצירה] נכון. [ליצירה]
- [ליצירה] אה, שכחתי. אם כן, אביא את הנוסח המלא מאוד: אם אני אני בגלל שאתה אתה, ואתה אתה בגלל שאני אני, אז אני לא אני ואתה לא אתה. אבל- אם אני אני בגלל שאני אני ואתה אתה בגלל שאתה אתה - אז אני אני ואתה אתה!! הא הא הא. [ליצירה]
- [ליצירה] הההה!! ממש יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] * וואלה. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר טוב. כפתורים... טוב, כל הפלכיות - *כפתורים*!!! (: בכל אופן, הצד שמאל בצורה התחדש, אבל זאת רק אני, או שהכחול כהה יותר? שיואו, רן, שיחקת אותה. כל שורה - קסם. באמת. (זה שאתה לא אוהב שירים שלי, זה לא אומר שלי אסור לאהוב שירים שלך! (; ) [ליצירה]
- [ליצירה] אוי. כל הסיפורים שלך כאלה מזעזעים? מעורר מחשבה. [ליצירה]
- [ליצירה] . (צריכה עוד לחשוב על זה. יפה. שבת שלום.) [ליצירה]
- [ליצירה] יצחק, מה נסגר? הו, הו. וזה לא את, זה אתם. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי!! חמוד להפליא. מאז שיש לי משהו שהוא לא נוקיה, הסנייק שלי משעמם, עם שלבים מוגדרים ומספר מוגבל של מעויינים לכל פעם, ועם מלא אבנים בדרך שמונעות ממנו להגשים את חלומו. בעצם, אני אפילו לא בטוחה שזה מעויינים! אבל יש בזה דברים טובים בהחלט. עכשיו אני מכורה לבלק-ג'ק. [ליצירה]
- [ליצירה] לא דיברת על כך שבצורה השתנה והיצירה האחרונה נמצאת בתחילת הרשימה, במקום מה שהיה פעם - שהיצירה הראשונה הייתה בהתחלה? "מי יקרא את תוכי?" מה עדיף לך, שיקראו את 'אתה הישן'? או שמא פשוט כיום אתה מרגיש שאתה נחשף פחות? שכיום היצירות שלך הן פחות 'תוכך', אם אפשר לומר זאת כך? [ליצירה]
- [ליצירה] יש נקודה נוספת בקשר לצילום המ-א-מ-ם, אש קודש. יש אספקט נוסף של קדושה - הישיבה בל"ג בעומר, המאוחדת, סביב המדורה. רק כך, באחדות, הקדושה יכולה להתקיים. ואם כבר, אפשר גם לקשר לשבועות הבא עלינו לטובה, על האחדות שלפני קבלת התורה, ועל האחדות שבעליית כל העם לרגל. גם העובדה שהאש עולה אחת וישרה מהקורבנות - מאוחדת למעלה. נו, אחדות, אתם יודעים, כל אלה. האש מסמלת את האחדות באופן מקסים, וקשורה אליה כל כך. כך שאפילו, כשהכל מסביב מלא שחור, האש יכולה לבעור - כל עוד חלקיה לא מתפרדים, אזי החושך והרוח יוכלו להכניעם. אז לכולכם, שבוע טוב ומלא-מלא אחדות. גם לך, נושא אלומותיו. [ליצירה]
תגובות