כשעליסה מארץ הפלאות
תפגוש בנסיך הקטן,
היא תוכל לתת לו נשיקה
והוא יוכל לקטוף לה פרח.
אבל - חבל - איזה - מן - מזל -
הם לא דוברים אותה שפה.
באמת שזה לא צריך לשנות
כלום באמת, אבל אני יודע
היא רק תוכל לתת לו נשיקה
והוא רק יוכל, לקטוף לה את הפרח.
[ליצירה]
ברור שברגע שהאדם מסתכל רק על המטר על מטר שלו, הוא מסתכל רק על חלק מהאמת אבל (בניגון, כמובן...) אני צריך להיות מודע לזה שאני מסתכל על סנטימטר כחול בחדר אדום, זה ברור, אבל כאשר אני אקלף את הצבע שלי, ברור שזה יפגע בסנטימטר הכחול שלי!!!!
אז כן, בגדול זה יפגע גם במהות החדר האדום (וגם זה מנקודת מבט מסויימת מאוד) אבל למרות שאני יודע שהחלק שלי כחול מתוך האדום, הכחול הוא הוא שיפגע!!
ועכשיו לשאלה שלי - עם חלק מן הדברים שאמרת, אני מסכימה אבל אני עדיין לא מקבלת את זה שיהודי, גם כאשר הוא נגד עמי עוזר לעמי בגלל שורש נשמתו. לכל אחד ניתנו כוחות מסוימים והוא יכול להשתמש בהם לטוב או לרע, ורע פירושו ל-ק-ל-ק-ל-! ברור שהאדם יכול לחזור בתשובה אבל דווקא זה מוכיח שהוא היה יכול להשתמש בכוחו כדי לקלקל ולהחליש את עמי!
שבוע טוב....
[ליצירה]
ראיתי את הילדים צוחקים צחוק מתגלגל,
בועות סבון צבעוניות עפו מהם,
והציפו את העולם כולו.
שמחה אמיתית.
השאלה היא, האם כותבים על השמחה מבחוץ, כמו: כך וכך זה לשמוח, או שמא אתה רוצה לרקוד ולצעוק בכל העולם: אני שמח! אני שמח!!
[ליצירה]
הדימוי ממש רחוק ממה שהייתי מחברת בעצמי לרגש, ויחד עם זאת זה הולך ממש טוב.
קראתי פעם ופעמיים, ואהבתי!
הסתייגותי היחידה היא פחדי העלום מפני כלבים...
[ליצירה]
אוי כמה שזה מוכר! אתה כותב וכותב, וכל מה שיוצא זה ערימת מילים מגובבות שאולי מזכירות איכשהו את מה שרצית לכתוב וכל אחת כבדה כמו בלוק.
דווקא יצא לך שיר די טוב, יחסית ל"שומם ומחוספס"...
אהבתי.
דנדוש.
תגובות