[ליצירה]
חברים, היום זה היום!
"ביקור בית"/ שי דוידס
היום אתה מקבל חופשה
לצאת לסיבוב בחצר.
מעין ביקור בית.
היום זה היום שלך
אז בוא התרווח על הדשא
אכול מן התופינים
הרווה צמאונך במשקאות קלים
(הרי "קולה" אין לכם שם למעלה)
תנשום.
החליטו לקחת אותך בקיץ
בימים הכי ארוכים בשנה.
אז בוא
כיבוי אורות בשעה מאוחרת
אפשר לעשות עוד סיבוב.
היום זה היום
בו אתה חוזר להיות צעיר בן 26.
אז אולי נצא
נשב על איזו בירה
נשמע מוסיקה טובה.
יש זמן.
שערי שמיים פתוחים לרווחה
נצא מן השער
נשכח את העבר
ונחיה את היום הזה
עד תום.
היום זה היום שלך
אז למה כולם כל כך עצובים?
[ליצירה]
שכבה שניה, מעיני, שכבה שניה ושלישית ואם לא עוזר- גרדי חזק חזק הכל, שפשפי עד שתגיעי לבשר ואז, כשתגיעי לשלד התחילי מחדש. בעצם, אולי כבר מאוחר מידי? אף פעם לא מאוחר מידי.
[ליצירה]
אני יכול לומר שאני מבין שסגנון זה מביא את הקורא לקרוא ברצף, עם הפסקות במקומות הנכונים- בדיוק איך שהיוצר רוצה. נכון? מה גם שזה יותר זורם מאשר "לרדת שורה" עם העין.
תגובות