[ליצירה]
שיר נפלא, דימויים חזקים ומקוריים. הייתי עובדת קצת על המקצב של השיר ומשמיטה מילים מיותרות.
לדוג': ריקדי נשמתך (ולא ריקדי את נשמתך)
על גרגירי ים נידפים
פצעי רגלייך (עכשי נהיה במשקל רקדי נשמתך...)
בהצלחה!
[ליצירה]
אל תתני לזכרון
למשוך את ליבך
תני לו מקום בזמנו
כבדי אותו
הביני את עצמך אז
דעי לך
שאדם עושה את מה שהוא יכול באותו רגע
ועל כן חרטה מיותרת
תני לזכרון להיות מדחף
וזכרי שאת חבה לו
את מה שהינך היום
שמחי בו
שנני את מפת הסמלים והתובנות
שהוא הוריש לך
והיי גאה
על השרדותך
[ליצירה]
מתוקה
את צדיקה,
לכן אני משערת שכשאת מדברת על עוונות ושמלה מוכתמת את לא מתכוונת לזה...
השיר עצמו אמיתי, אמיתי מאד...
ואת יכולה להסתכל בפורום יצירה ב"להעלות בעיה" אולי סופסוף מישהו יתייחס...
[ליצירה]
זה מין הרגשה כזאת מובנת
אבל לפעמים מגלים שאולי אהב אבל לא מספיק...
מקווה שהממאים יגיע בצורה נעימה ביותר
והוא לא חי'יב להיות נסיך...(מה רע בגנן?....)
[ליצירה]
.
היתה לי תקופה גם כזו שהרגשתי ממש רע כי לא נתתי לעצמי דרור לדמיון אבל זה לא עובד... זה מתפרץ, זה חלק מאיתנו, למדתי לשלוט על זה, לא לשגות בדמיונות שמזיקים לי, למדתי לא לחיות את הדמיון, אלא לתת לו את המקום שלו, זה חלק מאיתנו טל, אי אפשר לבטל את זה... הכל מאת הקב"ה, גם הטוב וגם הפחות טוב, וזו החכמה לדעת לנתב את כולם. (טל, אני לא אומרת שעכשיו צריך לדמיין רק דמיונות של קדושה.... אל תיבהלי...) נתראה שבוע הבא!!!!!
[ליצירה]
למשיבת נפש
נכון, נכון, נכון, ח"ו שהתורה היא בגדר של ספר פסיכולוגיה אצלי, אבל לדאבוננו מאז חטא אדם הראשון הקניית דברי תורה בנפש איננה מגיעה מיד לאחר קריאה, ולא הכל נהיר לנו, וק"ו שלא הכל מיושם אצלנו מיד. השאיפות גבוהות מאוד והדרך ארוכה מאוד ויש משברים. וודאי שהשאיפות הן ליישם. התורה היא חיינו, אבל שוב, הדרך לא פשוטה.
[ליצירה]
[ליצירה]
הדמיון מהווה לנו מפלט מכל אשר נחפוץ, מהחושך אנו (או חלקנו) נאחזים באור ובצבע שהדמיון נותן לנו, אבל טל, כשזה הופך להיאחזות האם זה טוב? הצבעים של הדמיון טובים הם, אבל הם לא אמיתיים, וכשאנו נאחזים בהם זה הופך(אין לי מושג איך להדגיש את המילה הופך...) את העולם שלנו ליותר שחור ויותר אפרורי מאשר הוא ובאמת, בחלום אנחנו אדונים לעצמינו ועוד יותר מזה, לעולם שמסביבנו, זה מה שאנו באמת רוצים? להיות התסריטאים של החיים שלנו? לדעת הכל? לשלוט בהכל? ואם נשקע בדמיון ונאחז בו איך נברח ממנו אח"כ? מי יחזיר לנו את החיים האמיתיים שלנו?
גם אני כזאת, ויודע ה' כמה מאמץ עד שיצאתי מהעולם שחשבתי שהוא באמת שלי- כי הוא היה בשליטתי. אשמח לתגובה.