פתאום
הכל נראה לי
בנאלי
או לפחות
וירטואלי
רוצה לצעוק
נשבר לי
אבל בעצם
נגמר לי
האמת
בסוף הכל
פוטנציאלי.
[ זה שיר שגם הלחנתי וכשזה עם הלחן, זה יותר חזק...]
[ליצירה]
ומישהו בכלל חשב על מיכל? (הקטע שנגנז, או שלא..)
מביטה בך, דוד
ורואה רק טירוף,
ערבול, סחרור, ריחוף
בלתי מתפשר בלהט הרגע.
מבעד חלוני יחף אתה
כמעט ללא עטרתך,
ללא הגיונך,
ללא המים שכנגד האש,
ללא אני.
"ומיכל, לא היו לה בנים"
רק אש,
ומים שזרמו להם הלאה,
אל מחוץ לחלון...
תגובות