אני אוספת אותם.
את החודרים והחדורים
העמוקים והמתעמקים
התובעים והטובעים...
וכל אחד מהם
מותיר בי רישום
סימן ואות
אותם תראה במבטי
חודרים
חדורים
עמוקים
מתעמקים
תובעים
טובעים...
כזאת אני
אוספת
מבטים.
אני כ"כ אוהבת יצירות שקוראים אותן פעם ראשונה ונותנים להם פירוש אישי, ורק בסוף השיר החידה מתפענחת. ואז בקריאה שניה השיר ברור יותר ופשוט
מושלם. כמו פזל.
אהבתי מאד מאד.
זה כמו בבגדי המלך החדשים אבל בהפוך על הפוך כזה...
רק חכמים יכולים להבין.
ולגבי התגובה שלך... "המלך הוא עירום!"
מחכה למסרישי צווחן כמו שאת עושה לכל מי שכותב בתגובות שלא מוצאות חן בעיניך. ההבדל הוא שהתגובות הנ"ל מוסברות ושלך- מסבירה רק את האיי קיו שלך.
מנחם, סורי, הייתי חייבת ורק לי יש מושג למה.
פלורנס.
[ליצירה]
.
אני כ"כ אוהבת יצירות שקוראים אותן פעם ראשונה ונותנים להם פירוש אישי, ורק בסוף השיר החידה מתפענחת. ואז בקריאה שניה השיר ברור יותר ופשוט
מושלם. כמו פזל.
אהבתי מאד מאד.
[ליצירה]
מירב,
זה כמו בבגדי המלך החדשים אבל בהפוך על הפוך כזה...
רק חכמים יכולים להבין.
ולגבי התגובה שלך... "המלך הוא עירום!"
מחכה למסרישי צווחן כמו שאת עושה לכל מי שכותב בתגובות שלא מוצאות חן בעיניך. ההבדל הוא שהתגובות הנ"ל מוסברות ושלך- מסבירה רק את האיי קיו שלך.
מנחם, סורי, הייתי חייבת ורק לי יש מושג למה.
פלורנס.
[ליצירה]
מצויין
אוהבת יצירות שמדברות על החיים ומערבבות ככה את כל התחומים שבחיים המורכבים שלנו.
עבודה
אהבה
משפחה...
והמעברים שבינהם מתלבשים נהדר. לא מאולצים וזורמים יופי.
מחכה להמשך.
[ליצירה]
יו!
תודה לאחתוש פעם שניה. התגובות שלה מביאות אותי למקומות יפים.
עופים! מקסים! כתוב חד ומהיר כזה... כיף לקרוא.
רק הערה אחת, שהעירו לי פה פעם ואני חושבת שזה נכון: למעט ב"...". זה כדאי. גם מבחינה דיקדוקים וגם מבחינת הזרימה של היצירה שאיכשהו זרמה לי גם ככה .
יומטוב שיהיה,
סו.
[ליצירה]
מקסים ממש
כתיבה מאלפת... מזל שאחתוש הגיבה- אחרת זה היה נעלם לי במבול היצירות.
תסביר לי יקירי, עם כזה כשרון איך זה שמה שרואים כל היום שם במקום המוזר ההוא זה קשקושציה ממחברתה של...?
יש מבחני הורדת איי קיו כדי להכנס לשם?
שנדע...
סו, קטלנית מתמיד.
[ליצירה]
אני חושבת
שאסור להתעלם מהזמן בו הדברים נכתבו.
ובדיוק כעת אני שומעת על חשש לגידול במח של פעוט קרוב משפחה...
אין ספק שהקב"ה מקציב חייו של אדם כפי שראוי שיקצבו.
אבל דבר לא ישנה את העובדה שאנו, בני האדם כן מתפללים על חולה בתקווה שישתנה רע הגזירה.
בעיניים שלנו- התחושה של גדיעה, ביחוד כתוצאה ממלחמה- נראית כקטיעת רצף חיים שאך החל ולא הגיע למיצוי.
שוב- בעיניים שלנו.
מקווה שעכשיו זה מובן יותר.
תגובות