לצאת לטייל,
ללכת בשביל שצייר לנו
עפרונו של ריבונו של עולם.
להביט במעשי ידיו,
ביצירותיו ובנופיו.
ללמוד כך ציור אחר
שצייר הבורא,
לא פחות יפה,
אלא אפילו יותר,
ללמוד את הציור
של נשמתך.
[ליצירה]
אי! זה כואב!
חזק, אולי מדי...
כתיבה יפה, ומעניינת. תודה ששוב העלת לי את זה למודעות.
רק אל תפסיק לחלום...
מזכיר לי משפט של הרב קוק שהולך בערך ככה "המציאות אין לה כנפיים כשל החיזיון"
אבל, ממשיך שם הרב קוק, אם האדם יודע את זה הוא מתאזר בסבלנות. גם המציאות תתקדם, גם היא תחלום, לאט לאט זה יקרה,
אבל רק אם אתה אני וכולנו נמשיך לחלום...
[ליצירה]
כתבת ממש יפה כמה יפה חשוב להגיע ללב של אדם, הלואי וזו תהיה שאיפה של כל אדם ואדם, בכל מקום ומקום בעולם, בכל רגע ורגע...
אבל מפתח הלב הוא לא איזמל,
מפתח הלב הוא חיוך, אמון, אהבה...
ככה חומות הלב לא נקרעות בכאב,
אלא נמסות מול החום והעוצמה...
[ליצירה]
מצד אחד כל כך אמיתי, ותחושה כל כך מוכרת, אבל מצד שני תחושה שאני קצת מתביישת לחוש.
כי דברים לא קרו סתם, וזה לא בטעות היה לפני 60 שנה, 3 שנים לפני קום המדינה. אם אנחנו לא נזכור כמו שצריך, לא נפעל, לא נרגיש, אז גם מה שעדיין חי מהם, ימות.
אני לא יודעת מה לעשות עם המחשבות שלי, אבל אני ממש לא רוצה לברוח מהן, אבל זה קשה...
בכל מקרה, כתבת יפה, ישר כוח!
תגובות