היום
השיר שלי עצוב,
תו בודד מתנגן
כאב,
מחמם במה
היא הלב,
שחשוך
זה אך רגע,
ואולי
כוכב שנפל
ימלא בי מחדש
את חיי...
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] וואו, מיקה... [ליצירה]
- [ליצירה] יפה! מצחיק ועצוב כאחד... [ליצירה]
- [ליצירה] אח, איזה כיף שחזרת! הייתי מציגה את הבית האחרון כיצירה בפני עצמה- הוא יפייפה... גם השורות שקודמות לו יפות, מזרימות בקריאה, אבל משו שם נתקע... [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים! הצלחת להשמיע מעל דפי האתר את הצרחה בדממת המילים... [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים! מאוד מעביר את הרגש, חלומות בסוף מתגשמים, אלה שבהקיץ- חולפים. ושעת הרוגז הקבועה- עוד תהפך (אם רק תחליטי), לשעת השמחה הגדולה!!!!!!!!!!!!!!!!! תצליחי כאן, ובכלל, וברוכה הבאה ל"צורה". כאן- חולמים בקול :) [ליצירה]
- [ליצירה] הבנתי, ניסיתי לדלות הכרה בתחושה, לחפש אם אני מבינה אותה, אבל- כמו שכתבתי, כיף לי, שאת (והלוואי וגם אחרים), מצאת תיאור תחושה מרטיטה/מרגשת/טובה/רעה, במילותיי שלי, אם הצלחתי להרטיט לך משו בלב, זהו שכרי!!!! רק אושר ותודה, איה :) [ליצירה]
- [ליצירה] מנחם- זה פשוט מקסים! ונפלא וכתוב נהדר ובעיקר עם משמעות וחוזק (או שנתתי לזה פרשנות משלי, אבל מה זה משנה?) [ליצירה]
- [ליצירה] יופי, אני שמחה :) [ליצירה]
- [ליצירה] יפה, הבית הראשון, פחות זרם לי, קצת נתקע לי, והשני- יפייפה! [ליצירה]
תגובות