[ליצירה]
איזה יופי, איזו עדינות, כמה רגישות, נועם ותוכן. שמעתי את החליל, את התנים וציוץ הציפורים, ראיתי את הכוכב המנצנץ, הרגשתי את האדמה הלחה ואהבתי...
[ליצירה]
תודה רבה על התגובה וארשה לעצמי להשיב: דדוקא הפרץ הזה מתבטא בשורות הקצרות, כל שורה-מדרגה והתגברות של הרגש, עוד קומה, ושוב, לא נרגע, ועוד מילה בורחת, מתארת, מנסה לרדוע אבל מתפרצת וקוטעת את הקודמת, משם זה בא- האמת בלי הרבה תכנון, ולכן, אחרי קריאת התגובה המקסימה, וקריאת היצירה מחדש, בכל זאת- בוחרת, הפעם, להשאירה כמו שנכתבה. ותודה.
[ליצירה]
מרציפן- רק אשב, כי שני השירים פורסמו ונכתבו מאותו מקום, באותו הלך רוח, ניזונים ומדושנים מאותו הרגש ולכן, אולי נתנו לך הרגשה דומה. עם זאת, לא רואה טעם בלחכות בפרסום "שישכחו". אין בפרסום יצירות כדי לרצות הקוראים או לנסות "לעבוד" עליהם, ולהכניס להם חומר בדלת אחורית....
ולגבי הערתך על עובדת השיר האמריקאי: בחציי אני אמריקאית,- חושב שזה קשור?! או במילים אחרות, לא הבנתי אם זה טוב או רע....
כל טוב,
איה :)
[ליצירה]
מקסים!!!
הדרך- מקורית כ"כ ותורמת באופן מופלא לשיר- מרגישים את העליה, את הטיפוס, ההתקדמות...
כתבתי כבר על יצירות אחרות שלך ולא אהסס לכתוב זאת שוב- עונג צרוף לקרוא את מילותיך!!! ברוך הבא!
תגובות