זה שיר
או סתם
גיבוב של
מילים
שזורמות עלי
דף
ונצרבות בדם
כותב
ללא שורות
בלי כללים
רק
פרץ
של רגש
וניסיון
לביטוי
והקלה...
אז כן,
זה שיר,
אני מניחה.
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אתה תסלח לי, אבל- זה מתחיל לחזור על עצמו.... שי- תחדש, העם צמא לחידושך! [ליצירה]
- [ליצירה] לא ראיתי כאן חוסר אופטימיות-כקודמיי, בעיני זוהי יצירה מעודנת, יפה, רגישה וכתובה היטב. [ליצירה]
- [ליצירה] יופי, אני שמחה :) [ליצירה]
- [ליצירה] איזה חמודים ומפרגנים אתם, שימחתם אותי, תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] מצויין- כתיבה נפלאה (וממך יהונתן לא ציפיתי לפחות!) משחק המילים עשיר, מגוון, מתוחכם ויפה. התכנים ואופן שזירתם - פשוט משובח! [ליצירה]
- [ליצירה] תודה :) [ליצירה]
- [ליצירה] לא מרגישה בקבוצת תמיכה, אבל אם יש בכך מן הקבוצה התומכת- זה רק לטובה, אז הנה אני מנסה לשלוח חיזוקים ותמיכה ללא סייג ולומר כי על אף ולמרות הכל, מתגברים וזה עובר- גם בלעדיו... רק שזה לוקח זמן, ה-מ-ו-ן זמן... ותודה :) [ליצירה]
- [ליצירה] האמת, לא הבנתי... [ליצירה]
- [ליצירה] היפ- תודה, שמחתי :) איילה- עיניים רכות- במשמעות של מבט רך, ובעיני זו כן מחמאה. ובעניין הגברי- גבר לא צריך מבט אדיש/קשוח/מרושע בשביל להחשב גברי, אני רואה חשיבות ברוך וטוב בעיניים, אבל- הכל עניין של השקפה.... [ליצירה]
- [ליצירה] יוסי- ניכר ניסיון שבירת הצורך הכפייתי לחרוזים, ניסיון חיובי, שאכן משדרג, משהו, את הכתיבה... תנסה למצוא את הרגש שבך ולהגדיר אותו ממקום קצת אחר, מרובד שונה, מהסתכלות אחרת. פחות מבחוץ, תדלה אותו ממעמקי הלב- ותכתוב אותו ישר ומיד- על דף, אל תמחק, אל תתחייב לשורות/צורות/כללים. תזרום, תתנגן עם המילים, עם הרגשות, עם הכאבים, תנסה למצוא גם נקודה שמחה- לתיבול, ואל תתיאש, עד אשר תבוא על סיפוקך!!! ובעצם- מי אני שאשפוט? ומנגד, הרי לשם כך אנחנו כאן, ואתה כבר יודע- שהכל מאכפתיות ואהבה... היה בטוב, איה :) [ליצירה]
תגובות