יותר מדי סבלו
מטעויות שלי.
אתנצל בזאת מראש
לכל המשווקים:
כשתמכרו אותי
בבקבוקי-תכשיר מעוצבים היטב
לא יוכל המעצב הגרפי להוסיף
ליד ציור ארנב
למטה מרשימת הרכיבים, בקטן-
לא נוסה על בעלי חיים.
בעבר פורסמו בזאת 52 יצירות. כעת כולן מושהות כמחאה על פרסומות בלתי הולמות הנמצאות באתר.אשמח להחיותן ברגע שתשלח אלי לאימייל הודעה ממנהל האתר על צנזור פרסומות. אשמח אם תצטרפו גם אתם למחאה.
[ליצירה]
עצוב. אני לא בטוחה שהדימוי מתאים.אבל כתוב טוב.
ויכול להיות שגם אתה סבלת מטעויות שלך?
צריך ללמוד לסלוח לא רק לאחרים גם לעצמנו, וזה כ"כ קשה...
שנה טובה.
[ליצירה]
ציטוט:
"..המדובר כאן, בניסיון ברור וגלוי
לפליטת – עין, להנחית ראשית – כל, מכה חרוצה ומכאיבה ביותר,
על גבם של האזרחים..."
אכן, מזימה זדונית.
הערה קטנה:
כשאתה כותב מילים בסמיכות, כגון "קודם- כל"
רצוי לבטל את הרווח בין המילה למקף.
ושאלה:
מהי אותה "פליטת- עין" אליה התכון המשורר?
[ליצירה]
אין לי מושג מה ראית בטלויזיה
ומסתבר גם שזה לא כלל גרוגרות שסועות, אבל אתה מאשים האשמות כבדות.
אתה כותב דברים רעים על אנשים טובים.
לא צדיקים, אולי, קצת אנוכיים, יתכן, אבל כדי לכתוב מה שכתבת, צריך דברים מבוססים.
[ליצירה]
יש עוד סיומים אפשריים
יש עוד סיומים אפשריים לבחירתכם:
הסוף ה'הומוריסטי':
"די, מספיק, אבא, אמא..." אמר יוסף בזעזוע. הוא הביט בהוריו המתוסכלים בחוסר אונים. "די, תרגעו", אמר. הם אף פעם לא יתבגרו, חשב לעצמו. הוא יצא מתחת לפוך הכבד ונכנס לתוך נעלי הבית שלו. אמו התייפחה חרישית.
"יהיה בסדר", הוא הרגיע את הוריו כשהרים את הקלסר מהרצפה והניח אותו על המדף, "אני ארד להכין לנו מרק לצהרים", אמר, וכבר נשמע קול דשדושיו במדרגות, בדרך למטבח.
[ליצירה]
חולק עליך!
אהבה אי אפשר להסביר.
האדם הוא לא מכלול תכונותיו.
תכונותיו הם הפתח להגיע במעט לאדם.
& אח... למה הכנסת פילוסופיה שפינוזאית לאהבה, למה? &
[ליצירה]
יפה
לפרסם יצירה זה להסתכן בקבלת תגובות...
את הבאת את זה על עצמך.
אני הייתי מסיים את זה כך:
לסוג ולא להסתכן, זה הסיכון הגדול מכולם, הסיכון של חוסר התפתחות.
או משהו דומה.
כלומר, שגם המסר יהיה באותו סגנון של שאר הקטע.
ברוכה הבאה!
[ליצירה]
כמו שאני הבנתי-
"גושים" מסמל את הפראיות והגסות של החימר, שמכסה על העדינות והרוחניות של הכותבת (חימר- חומר, מול רוח).
לעמוד בצד, מראה על עמידה פסיבית, נטולת חיים.
ו"לא לנשום יותר ממני" רומז על שמירה על מינימום חיות וכן על מסלול קבוע, בלי עליות וירידות, שגרה של קיפאון.
בסוף אנחנו מגלים שעם כל העטיפות והכיסוי העב, למרות שמגיעים לידי ביטוי רק הדים, זה גילוי של הפנים.
למה זה יכאב? באמת שאני לא יודע.
אבל אולי בגלל שהשתרשה החשיבה שאין לפנימיות עמידה עצמאית בעולם הזה. וחבל.
תודה לך, שהשרת אלינו כמה יצירות מבין החימר.
תגובות