בס"ד
"שום צבא אינו יכול לעמוד בפני אידאה שהגיע זמנה" - ויקטור הוגו (סופר)
'שום אידאה אינה יכולה לעמוד בפני צבא שעבר זמנו' - טובי (סיים לספור)
טובי אור נטובי
-
יליד יא אדר התש"מ (תענית אסתר הוקדמה ליום ההולדת שלי.. ולא בכדי)
בעל נטיה מפחידה לכתוב פרטים שוליים על תאריך הלידה..
ו.. עוד כמה פרטים..
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] "אם זכה צבא לו ואם לאו צבא עליו"? [ליצירה]
- [ליצירה] האמת, לא הבנתי מה רצית אבל קרעעעעעת אותי מצחוק עם 'סיים לספור'... [ליצירה]
- [ליצירה] מה, זהו? הלכה תקופת השירות? [ליצירה]
- [ליצירה] לחתלתול וטל הנקודה היתה ההבדל בין גישתו של הוגו לגישה עכשווית יותר - מה נדחה בפני מה - הצבא בפני האידאה שדורשת את זמנה או האידאה בפני הצבא שלא מתאים לזמנו (מתאים שיהיה צבא, לא מתאים צבא פאסה שכזה). וטל, אכן כן - יום ראשון בבקו"ם :-) (והתקופה לא הלכה אלא תמה. ככל חייל לשעבר אני משער שהיא עדיין נמצאת באיזה טרפש וכאלה..) [ליצירה]
- [ליצירה] . הו, מזל טוב! ברוך שובך לחיי העצמאות מלאי ההתלבטויות והסיבוכים והמערבולות של אתה בתוך עצמך. שנרים כוסית? [ליצירה]
- [ליצירה] יפה!! [ליצירה]
- [ליצירה] שנון (: [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את השנינות! [ליצירה]
- [ליצירה] משפט חזק וקולע אבל הענין עם הספירה היה מצחיק מאד... זה אפילו קצת גנב את ההצגה לשאר המשפט... [ליצירה]
- [ליצירה] כן, גם אני נהניתי קטע פשוט, אנושי וטוב. והציטוט (עם הקישור ליצירה הזו) מעולה! [ליצירה]
- [ליצירה] אוקיי. אין לי שום שמץ - קטון או גדול - של מושג למה התכוונת. [ליצירה]
- [ליצירה] לחתלתול וטל הנקודה היתה ההבדל בין גישתו של הוגו לגישה עכשווית יותר - מה נדחה בפני מה - הצבא בפני האידאה שדורשת את זמנה או האידאה בפני הצבא שלא מתאים לזמנו (מתאים שיהיה צבא, לא מתאים צבא פאסה שכזה). וטל, אכן כן - יום ראשון בבקו"ם :-) (והתקופה לא הלכה אלא תמה. ככל חייל לשעבר אני משער שהיא עדיין נמצאת באיזה טרפש וכאלה..) [ליצירה]
- [ליצירה] תודה למגיבים חתלתול - האמת היא שהסיפור נכתב בדיוק מסיבות הפוכות... :-) חשבתי לעצמי "למה אף אחד לא מבקש ב'מציאות' אין-סוף משאלות כמו כל ילד ממוצע?" משם הסיפור המשיך. אלדד - התקפת הג'ינים הזו אינה כל כך התקפה - את הסיפור עם יקותיאל (שעדיין לא מוצא חן בעיני, אגב) כתבתי בסביבות ראש השנה. כוכב - אתה צודק. יתכן שזו משאלה כפולה. מצד שני - יתכן שלא (כי זה תיאור מציאות אחת גדולה), ושנינו לא קיבלנו בנושא הזה הרצאה של עשרים דקות מג'יני... :-) [ליצירה]
- [ליצירה] ובכן.. אני מסכים עם אניהיא פלמונית במאה אחוז - גם לגבי הביקורת וגם לגבי השינוי-כתב. ועוד משהו - זה אמור להיות מבולבל אש, או שזה רק אני? :-) [ליצירה]
- [ליצירה] סיפור טוב, טוב מאד אבל אפשר לשפר, הרבה מאד. דבר ראשון (ואני לא מאמין שאני אומר את זה) - תוריד את הסוגריים. על חלק מההערות ניתן לוותר לגמרי, חלק כדאי להשאיר בעיבודים שונים... (על הרוב עדיף לוותר...). דברשני - הסוף. לך על משהו חזק וסופני. "ברגע אחד, השופטים הבינו שהתחושה הקשה ביותר, אינה אלא חוסר התחושה, הריקנות המכאיבה בתוך הלב, שחש אדם שאכזבו אותו, או יותר מכך- שאכזב את היקר לו. " כל זה לדעתי מיותר ודי מובן גם בלי שתסביר את זה (מאותה סיבה שלא אמורים להסביר בדיחה, כך גם לא אמורים להסביר מעוררי רגשות אחרים) סיים את זה באבחה אחת קצרה וקולעת. שוב - בגדול הסיפור טוב מאד. סוג הסיפורים הקלאסים שנשארים בזיכרון. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר חמדמד לגמרי שאין לי שמץ של מושג איך בת שלוש עשרה כתבה, פשוט אין שמץ. אה, והמנגינה ממש חמודה, סמכו עלי :-) טובי - שוויצר וזהו [ליצירה]
- [ליצירה] סגנון קליל וטוב בדיוק מה שהייתי צריך אחל'ה של סיפור (אגב, גמני חשבתי כמו חתלתול - פשוט מדובר בסיפור איגיון חביב, ולמען האמת? אני חושב שאולי גם כדאי להשאיר אותו ככזה..) [ליצירה]
- [ליצירה] כפי שעדי אמרה. זה מאד הזכיר לי את השיר של יוסטון.. עם הבדל "קל" בסגנון ובצורת האמירה. שיר מצויין. [ליצירה]
- [ליצירה] אהממ... טוב, תודה :-) וחתלתול - יש בזה משהו גרוטסקי, כמובן, ועדיין זה נראה לי מתאים (גם בלי קשר לתמונה ממנה לקחתי ת'רעיון) לאווירה הסוריאליסטית הזו... בכולופן, כדי להסביר את הסיפור, האם אתם חושבים שהתוספת הזו מוצלחת יותר? ""אגב, איזו שנה זו?" הנער ענה לו והזקן הצטחק "וואו! אתה מכיר אותי למרות שעדיין לא נולדתי" והסביר "זמן לא משנה כאן במיוחד, ברגע שנכנסת לסימטה אתה שייך לכל רגע ורגע בזמן. כך נוצרות אגדות"." תודה מראש. [ליצירה]
תגובות