מייחלת לרגע בו לא אצטרך עוד
לצבוט אותך
עד כאב
רק כדי לומר לך כמה
אני אוהבת
וזקוקה
כנפי שחר
-
"אֶשָּׂא כַנְפֵי-שָׁחַר אֶשְׁכְּנָה בְּאַחֲרִית יָם: גַּם-שָׁם יָדְךָ תַנְחֵנִי וְתֹאחֲזֵנִי יְמִינֶךָ" (תהלים קל"ט)
ילידת 83
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] שיר יפה, מאוד קולח. מנגינתי. יש רק כמה משפטים פה ושם שעוצרים את הזרימה (כמו "שורות נשרכות בחול, מעשים לא צפויים", שלא מסתדר עם הקצב, לדוגמה). וגם - לא יושבים "בספה", עם כל החירות השירית! [ליצירה]
- [ליצירה] בעצם, למה זה ב"שומקום"? כדי להגיד שאין אצלנו מקום כזה (ואז זה שיר ממש עצוב), או כי להפך - שומקום מעל המקום ולכן יכול להיות בכל מקום? [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאוד! הבעת הפנים שלה מעניינת - יש בה משהו מההעזה וההתרסה, אבל העיניים רציניות, מביעות מעין בגרות של מי שעבר דברים קשים בחיים. יש לה כח ומשיכה, לאישה הזאת. יפה לך! [ליצירה]
- [ליצירה] בקרוב בעז"ה [ליצירה]
- [ליצירה] חזק. [ליצירה]
- [ליצירה] משו-משו, בלי עין הרע, ה' ירחם עליך! [ליצירה]
- [ליצירה] מוטב מאוחר מלעולם לא מקוה שעדיין רלוונטי להגיב, אחרי שנה וחצי (מה לעשות שאני חדשה פה): (טוב, אני לא אכתוב לך כלום על הכתיבה שלך, כי את זה אתה יודע לבד) אבל בקשר לגשרים - מישהו שאל אותך שם למטה מה משמעות שריפת הגשרים, וענית לו משהו על ניתוק העבר. זאת המשמעות הרגילה של "לשרוף את הגשר", אבל כאן נראה לי שיש משהו נוסף - כי נראה לי שבסיפור הזה הגשרים הם סמל אירוני, הם אנטי-גשרים, תחליפי- גשר, גשר שנכשל... דוידי לא הצליח לבנות את הגשר בינו לבין העולם,לבין אנשים אחרים,בין החומר לרוח, אפילו בין החלקים השונים של עצמו (וגם מחלת הנפש שלו מתאפיינת במעבר בין קטבים קיצוניים...) רצה להשתמש בסיגל כגשר אך הפער היה גדול מדי. הגשרים שבנה היו עדויות לחסרונם של גשרים אמיתיים (וכשאבא שלו שורף אותם, הוא בעצם שורף את האנטי-גשרים, אולי מתחרט על שלא השכיל לבנות עם בנו גשרים אמיתיים במקומם). נ.ב. בדקת עם מישהו מקצועי עם התסמינים שתוארו אכן מאפיינים "מאניה-דיפרסיה" (לאן נעלמה ה"מאניה")? [ליצירה]
- [ליצירה] אתה יודע מה, הלוואי ואמרנו אפילו את זה. אבל אני חוששת שאפילו "כחי ועוצם ידי וגו'" אין אנחנו אומרים. יש מן הלך רוח מובס ועייף כזה. אנחנו מרגישים את עצמנו כמי שאין לו יכולת לעשות יותר כדי לזקוף את קומתו, למרות שאנחנו לא משתמשים בעשירית מהעצמה שלנו... [ליצירה]
- [ליצירה] אילה. אני מבינה את הכאב והתסכול שלך, ואת הרצון שלך להשמע ולהתקבל. אני מקווה בשבילך שתצליחי למצוא את הבמה הנכונה והטובה ביותר, בשבילך ובשביל הקוראים הפוטנציאליים. נ.ב. אני מאמינה שהחדרת האמונה ביכולת האישית היא לא רעה חולה אמריקנית כפי שניסית לטעון, אלא השקפת חיים שמיועדת לעזור לאדם להפיק מעצמו את מה שיש בו. גםאם לא נולדת להיות אחת מהענקים - לא נורא, אבל בגלל זה אל תפסידי את להיות הטוב ביותר ש*את* יכולה! [ליצירה]
- [ליצירה] חחח זה חמוד שקוראים לה בר - ממש הבחורה האידאלית לשתיין! [ליצירה]
תגובות